פס"ד בתביעת משמורת ומזונות ובחינת משמעות חיי שיתוף בקיבוץ בהקשר של חיוב במזונות

לפניי תביעת מזונות (תלה"מ 47889-12-18) ותביעה לקביעת משמורת וזמני שהות (תלה"מ 47942-12-18).

רקע עובדתי

1. הצדדים, יהודים, בני זוג לשעבר, נישאו ביום 2001.-.-, התגוררו משך כל השנים בקיבוץ ------- ונולדו להם 3 ילדים: א' - ילידת שנת -----; ב' - יליד שנת ----- וג'- ילידת שנת ------. הצדדים התגרשו.
2. במסגרת הליך יישוב הסכסוך (י"ס 3678-08-18) הגיעו הצדדים להסכמה זמנית לפיה הילדים ישהו עם האב בימים ראשון ורביעי החל מסיום המסגרת החינוכית ועד ליום המחרת בשעה 16:00, וכל סוף שבוע לסירוגין מיום שישי ועד ליום ראשון בשעות הבוקר. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה ביום 14.10.2018.
3. בתסקיר מיום 30.5.2019 אשר הוגש על ידי האגף לשירותים חברתיים וקהילתיים של ----------- הומלץ על משמורת משותפת וחלוקת זמן הורי שווה באמצעות קביעת יום מתחלף מידי שבוע.
4. ביום 10.10.19 נחתם בין הצדדים הסכם יחסי ממון וגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית משפט זה ביום 30.10.19. ביום 25.2.20 ניתן תוקף של פסק דין להסכם המשלים בעניין העברת זכויות אגב גירושין. הסכם הגירושין הסדיר את ענייני הרכוש והממון בלבד.

5. ביום 18.3.20 ניתנה החלטתו של כבוד השופט טל פפרני בתיק תלה"מ 47889-12-18 בהתייחס למזונות הזמניים, כדלקמן:

" לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה, נוכח תכלית ההליך בעניין מזונות זמניים [מניעת חרפת רעב], העובדה כי שני הצדדים חיים בקיבוץ שיתופי, ומועד הגשת הבקשה למזונות זמניים [למעלה משנה לאחר הגשת התביעה העיקרית], אינני סבור כי יש מקום לחייב את המשיב בדמי מזונות זמניים. ככל הדרוש, הנושא ידון במסגרת ההליך העיקרי.

עם זאת, מובהר לצדדים כי עליהם לשאת בחלקים שווים בכל הוצאה חינוכית או רפואית שאינה כלולה בסל הבריאות..."

6. ביום 11.3.21 נשמעו ראיות הצדדים במחלוקות שנותרו בין הצדדים בעניין מזונות הקטינים, המשמורת וחלוקת זמני השהות. מטעם התביעה העידה התובעת (עמ' 4 לפרוטוקול) והוגש תצהיר עדות ראשית מטעמה (ת/1). מטעם ההגנה העיד הנתבע (עמ' 14 לפרוטוקול) והוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו (נ/1). סיכומי הצדדים נשמעו בעל פה בתום הדיון.

תמצית טענות התובעת

7. הצדדים הכירו כאשר היו בני 18 במהלך שירותם הצבאי ונישאו כאשר היו בני כ-25 שנים. הנתבע עבר להתגורר עם התובעת בקיבוץ ------- בו נולדה ושם מתגוררת משפחתה.
8. בתחילת החיים המשותפים עבדה התובעת במכבסת הקיבוץ, לאחר מכן עבדה לעבוד ב ------, שם היא מועסקת נכון למועד הגשת התביעה.

הנתבע עבד ב------ ולאחר מכן בחברת -------.

9. משנות הנישואין המוקדמות היה הנתבע אלים כלפי התובעת, כאשר הילדים עדים לגילויי האלימות. לאחר שפנו הצדדים לטיפול זוגי חדלה האלימות הפיזית אך אלימות מילולית ונפשית לא פסקה.
10. משך כל השנים התובעת היתה הדמות ההורית הדומיננטית, ורק לאחר הפרידה החליט הנתבע שהוא מבקש לבסס את הקשר עם הילדים באמצעות פיתויים כלכליים, אי הצבת גבולות או כללים.
11. בתם הבכורה של הצדדים ביקשה לחזור ולגור בבית המגורים וביתם הצעירה בחרה ללכת בעקבותיה. על כן שבה התובעת לבית המגורים לאחר שהות ב-------.