פס"ד בתביעת משמורת

פסק דין זה מביא לסיומה של תביעת המשמורת שהוגשה על ידי הגב' XXX (להלן: "התובעת" או "האם") כנגד מר XXX (להלן: "הנתבע" או "האב").

1. הצדדים נישאו זל"ז בשנת XXX ונולדו להם ארבעה ילדים, כאשר במועד הגשת התובענה שניים מהם היו קטינים, XXX ילידת XXX שהיתה על סף בגרות, וכיום כבת XX שנים, וXXX, יליד XXX, בעוד מספר חודשים ימלאו לו 18 שנים (להלן: "הקטין").

2. הצדדים מוכרים למותב זה למן יום ה-XXX, אז הגישה התובעת לראשונה תביעותיה בבית משפט זה. בהמשך, ביום 27.8.12 הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים במסגרתה עתרו למחיקת התביעות. ביום 23.7.15 הגישה התובעת תביעותיה בשנית: מזונות ילדים ואשה, רכושית ומשמורת ילדים, ומאז מתדיינים הצדדים בפניי, כאשר ההליכים בתביעות הנוספות עודם תלויים ועומדים בפניי (ישיבת ההוכחות הקרובה קבועה ליום XXX).

3. במהלך השנים, הוגשו לבית המשפט תסקירי עו"ס רבים, הקטין נשמע במחלקה לשיתוף ילדים (דיווח חסוי מיח"ס הועבר לבית המשפט ביום 24.12.15, ראו גם: דיווח מיום 12.3.20 לפיו הקטין מסר כי אינו מעוניין להשמיע את קולו בהליך). כמו כן, לבית המשפט הוגשה חוו"ד המומחית ד"ר XXX מיום 24.5.17.

4. למרבה הצער, המאבק הממושך ורב השנים בין ההורים נתן את אותותיו על מצבו הרגשי של הקטין, עד כי מרבית התסקירים שהוגשו לבית המשפט המליצו על מתן טיפול רגשי לקטין על מנת להתמודד עם המשבר המשפחתי המתמשך (ראו: תסקירים שהוגשו במועדים כדלקמן: 10.11.15, 28.2.16, 20.7.16, 25.9.16, 24.11.16, 9.1.17, 15.2.17, 15.8.17).

5. האב בחר להגיש לבית המשפט עדכונים תכופים אודות שהותו המדויקת (לפי שעות) של הקטין בביתו (ראו: עדכונים שהוגשו במועדים כדלקמן: 17.5.20, 3.6.20, 1.7.20, 8.7.20, 19.7.20, 26.7.20, 10.8.20, 17.8.20, 25.8.20, 31.8.20, 6.9.20, 9.9.20) בד בבד עם הגשת בקשות להפחתת/ביטול דמי המזונות. בית המשפט התייחס בהחלטתו מיום 29.7.20 (במסגרתה נדחתה הבקשה לביטול/הפחתת מזונות) בין היתר, גם לאמור בעדכונים.

6. לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, ושקלתי בדברים, נוכח גילו של הקטין (ימלאו לו 18 ביום XXX), והיותו של הקטין בקשר טוב עם שני הוריו, בית המשפט רואה לנכון שלא לקבוע את אף אחד מההורים כהורה משמורן, כי אם לקבוע שההורים יפעלו בהתאם לסמכויותיהם כאפוטרופוסים משותפים על הקטין (ראו והשוו: תמ"ש (פ"ת) 17089-11-10 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (31.3.13)).

7. יפים לענייננו דברי כב' השופט נפתלי שילה, ס"נ, בתמ"ש (ת"א) 11418-07-15 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (15.8.16) בפסקה 12 לפסק הדין, לפיהם: "...לצורך העברת "המסר המחנך" והדגשה להורים כי שניהם "שווים" בזכויות והחובות כלפי הילדים, רצוי להשתמש במונח "אחריות הורית משותפת" ולא משמורת משותפת".

8. ראו גם: דברי כב' השופט בנימין יזרעאלי בתמ"ש (פ"ת) 22141-07-11 ה' ח' נ' ח' ח' [פורסם בנבו] (22.1.16) בפסקה 16 לפסק הדין: "...במקרה בו מתרשם בית המשפט באופן חד משמעי כי המאבק סביב סוגיית המשמורת כלל וכלל לשאלות אלו והפך להיות מאבק אישי בין ההורים, הרי שלא רק שאין מקום להכריע מיהו ההורה המשמורן, אלא דווקא ישנה חשיבות להימנע מ"להעניק" הגדרה זו לאחד מההורים, דווקא מתוך ראיית טובתם של ההורים ובעיקר את טובתם של ילדיהם" (ההדגשה במקור- ש.ב).