פס"ד בתביעת להשבת מס

1. תביעת התובעת להשבת מס ששילמה, לטענתה, ביתר. לטענת התובעת, מלכתחילה לא היה מקום לחייבה בתשלום המס; לחלופין טענה התובעת, כי היא זכאית להחזר המס ששולם, מכוח סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח – 1968 (להלן: חוק מסים עקיפים); ולחלופי חלופין טענה, כי יש לפטור אותה מתשלום קנס הפיגורים.

תמצית העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים

2. התובעת, העוסקת ביבוא והפצה של בשמים, מוצרי קוסמטיקה, מוצרי טיפוח ומוצרים לבית, ייבאה במהלך השנים 2010-2011, במסגרת יבוא מקביל, בשמים ממותגים מארצות הברית לישראל (להלן: "הטובין"). הטובין יובאו לישראל כשהם מלווים בתעודות מקור, המעידות לכאורה כי מקור ייצורם בארצות הברית, ולפיכך הם פטורים מתשלום מכס. הטובין שוחררו מהמכס בעשרה רשימוני יבוא (נספח ג' לתצהיר מר גריידי מטעם התובעת).

זמן מה לאחר מכן, נקטה הנתבעת (שתכונה להלן גם: המכס) בהליכים לאימות תעודות המקור שצורפו לטובין, במהלכם פנתה לספקי התובעת ואף התנהל דין ודברים עם התובעת עצמה. בדיקות אלו הביאו את המכס למסקנה כי לא הוכח כי הטובין עומדים בכללי המקור וזכאים להטבת מכס, וכי יש לפסול את תעודות המקור, אשר הוצאו שלא כדין.

לפיכך, הוצאה לתובעת הודעת גירעון לתשלום מכס ומע"מ בגין הטובין ששוחררו בעשרת הרשימונים הנ"ל, במסגרתה נדרשה התובעת לשלם מכס בגובה 604,001 ₪; מע"מ בגובה 81,660 ₪; הפרשי הצמדה וריבית בגובה 152,775 ₪; קנס פיגורים בסך 256,082 ₪; ובסה"כ 1,094,518 ₪.

בעקבות פניות התובעת, נענה המכס באופן חלקי לבקשתה להפחתת קנס הפיגורים, אשר הופחת ב – 25%, והתובעת שילמה את הסכומים שנדרשו ממנה.

בקשת התובעת לביטול הודעת הגרעון והשבת הסכומים ששולמו בהסתמך על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים נדחתה ע"י הגורם המוסמך במכס, ומכאן תביעתה זו.

3. התובעת טענה, כי הוכח כי הטובין יוצרו בארצות הברית ולפיכך לא היה מקום לחייבה בתשלום המסים בגינם. לטענת התובעת, ניתן להוכיח עמידה בכללי המקור המזכים בפטור ממכס בהתאם להסכם הסחר גם בראיות חלופיות ולא רק באמצעות תעודות מקור.