פס"ד בתביעת חטיפה שלא על-פי האמנת האג בגין נזק ממשי לקטין

1. לפניי תובענה לקבוע, שמשמורת בנם הקטין של הצדדים (להלן: הקטין), הינה בידי התובע, ולמתן צו הביאס קורפוס להשבת הקטין ארצה מא'.

העובדות הצריכות לעניין

2. העובדות הצריכות לעניין, הן כדלקמן:
   • הצדדים נישאו זה לזה בא' בשנת 2012. באותה עת כיהן התובע כראש עיריית ק'.
   • זמן מה לאחר מכן, כמסתבר בשל חקירה שהחלה בעניינו של התובע בא', עברו הצדדים להתגורר בג'.
   • ביום 3.1.2014 נולד הקטין.
   • בתחילת שנת 2017, עברה המשפחה להתגורר בישראל. לטענת הנתבעת, דובר במגורים זמניים, שנבעו מחששו של התובע, כי יוסגר מג' לא'.
   • התובע והקטין הינם אזרחים ישראלים, בעוד הנתבעת הגיעה ארצה באשרת תייר. לפיכך, נאלצה הנתבעת לצאת מגבולות הארץ לא', מדי שלושה חודשים, לתקופה של חודש. בעת שהותה של הנתבעת בא', נותר הקטין בארץ, עם התובע.
   • במהלך שנת 2018 אירע משבר בנישואי הצדדים, בעקבותיו הם חתמו, ביום 20.8.2018, על הסכם גירושין (להלן: ההסכם). זמן קצר לאחר מכן, התגרשו הצדדים בפועל. אין חולק, שההסכם נחתם בשפה הא', בא' (התובע חתם, באמצעות מיופת כוח).
   • לאור חשיבות ההסכם, יובאו להלן חלק מהוראותיו, כפי תרגומו בנספח ב' לכתב התביעה, שלא הוכחש:

"

3.1   הואיל ונכון למועד עריכתו של נוסחו של החוזה הנוכחי מתגורר הילד הקטין ביחד עם אביו אשר הוסכם מקודם בין שני הוריו. נכון לעתה, מתגורר האם לחוד מהאב ובנם הקטין המשותף.

3.2   והואיל שנכון למועד עריכתו וחתימתו של החוזה הנדון, מתגורר הילד הקטין ביחד עם אביו בכתובת מגוריהם הבאה דהיינו: רח' הנ.ב.צ, בית מס' X, העיר ה', מדינת ישראל...

3.3   והואיל שההורים השיגו הסכמה הדדית על כך כי בתום הליכי עריכתו וחתימתו של החוזה הנדון ועד התבגרותו של ילדם הקטין המשותף ימשיך הילד להתגורר ביחד עם אביו.

...

3.7   הואיל והאם באמצעות חתימת נוסחו של החוזה הנוכחי מאשרת ומאמתת בזאת כי היא מתחייבת שלא תיקח את בנה הקטין ממקום מגוריו מבלי לסכם את זה מקודם עם אביו...כמו גם מתחייבת שלא תוציא את בנה קטין לחו"ל מבלי שהיא תקבל את אישורו הרשמי של האב אשר לפני כן יאושר ויאומת על ידי הנוטריון הציבורי.