מקבלת ההודעה: חברת חשמל – ניתן פסק דין
פסק דין
לפני ביהמ"ש תביעות של בעלי זכויות בבניין נגד היזם בגין איחור בהשלמת הבנייה וליקויי בנייה.
כתב התביעה
פסק דין בהעדר הגנה וביטולו
כתב ההגנה והודעה לחברת החשמל
בקשה לסילוק על הסף של ההודעה
הדיון הראשון
כתב הגנה מטעם חברת חשמל
מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש
הדיון השני
הגשת חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש
הדיון השלישי
הדיון הרביעי
חיוב שולחת ההודעה בהפקדת ערבון
הגשת כתב תביעה מתוקן ללא בבקשה לצו עשה
פסק דין בעניין ההודעה ששלחה הנתבעת
הגשת כתב הגנה מתוקן
מיצוי הליכים מקדמיים
פסק דין בעניין ההודעה ששלח הנתבע
הגשת ראיות התובעים
הדיון החמישי
התובעים הודיעו כי מעמידים סכום התביעה על פי סמכות בימ"ש זה
הגשת ראיות הנתבעים
הדיון השישי
הדיון השביעי
הדיון השמיני
הדיון התשיעי
הדיון העשירי
הדיון האחד עשר
הגשת סיכומים
הדיון השניים עשר
התובעים מתנגדים להשלמת חוו"ד
הדיון השלושה עשר
דיון והכרעה
האם מחדל נטען של חברת החשמל פוטר הנתבעת מחובתה לעמוד בסיום הבנייה במועד ?
האם הנתבע שידל התובעים לתפוס הדירות בבניין, או שמא הם עשו זאת על דעתם בלבד?
האם עבודת הנתבעת הייתה רשלנית ואם כן מה שווי התיקונים הנדרשים ?
האם יש לחייב מי מהצדדים בתשלום פיצוי מוסכם?
האם עומדת לנתבעים טענת קיזוז ?
האם יש לחייב הנתבע באופן אישי בגין מי מעילות התביעה ?
גרסת התובעים
במיזם לא הובטחו כספי התובעים בערבות בנקאית, אלא עסקינן ברישום הערות אזהרה לטובתם כאשר הבנק המלווה של המיזם מינה מהנדס מומחה מטעמו שאישר לתובעים לבצע תשלום לנתבעת בהתאם לסיום כל שלב לפי אחוזי ההתקדמות של הבניה. התובעים טענו כי עובדה זו העצימה את תלותם בנתבעת.
התובעים טענו כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה להשלים הבנייה עד חודש דצמבר 2015 וכי הנתבע שידל אותם להיכנס לדירות אף ללא היתר אכלוס. עוד טענו כי הם זכאים לזיכויים בגין עבודות שמימנו במקום הנתבעים וכי במועד הגשת התביעה חייהם בבניין אינם חיים.
התובעים טענו שהנתבע הפעיל כלפיהם משטר של טרור והפחדה וכי הם כלואים בתוך בניין
מסוכן ובלתי ראוי למגורים.
התובעים טענו להפסד של דמי שכירות חודשיים מצטברים מזה כשנתיים ועד להשלמת הבנייה כנדרש צפי איחור של כ- שלוש שנים לפי כ- 5,000 ש"ח לחודש (בהתאם גם לקבוע בחוק המכר דירות), וכן טענו לטרחה, טרדה ועוגמת נפש של ממש של כ- 80,000 ש"ח למשפחה, ובכלל זה פיצויים בגין הפרה יסודית של ההסכם - וכל וזאת במצטבר בסך פיצויים של לפחות 210,000 ₪ לכל אחד מהם.
גרסת הנתבעים
"18. היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".
סעיף 18(א) לחוק החוזים כולל אפוא שלושה תנאים מצטברים, שכאשר הם מתקיימים פטור צד לחוזה מהחובה לקיימו:
א. העדר ידיעה או צפייה של המפר בדבר הנסיבות המסכלות.
ב. אי יכולתו של המפר למנוע את הנסיבות הללו.
ג. התרחשות נסיבות המסכלות את קיום החוזה.
האם הנתבע שידל התובעים לתפוס הדירות בבניין, או שמא הם עשו זאת על דעתם בלבד ?
בעניין זה העיד מר דני פנחסוב בעמוד 33 משורה 7 (ישיבת 31.5.20) כלהלן:
"עו"ד גרשטיין: תראה, בחוזה שלך רשום שאם יש איחור אתה זכאי לפיצוי בסך 3,000 שקל לחודש, עבור שכירות. מדוע עשית דין לעצמך ונכנסת לבניין בלי לקבל את מסירת החזקה מהקבלן?
העד, מר פנחסוב: נכנסתי לדירה באישור הקבלן. הוא ביקש מאתנו, אמר לנו כנסו לדירה, כי הוא ידע שהוא נמצא בקטע של איחורים לשכירות, נכנסנו לדירות,
כב' הש' הדר: רגע, אני מבקש שתפרט. הוא ביקש את זה בעל פה ואתה שמעת אותו אומר את זה? או שהוא ביקש את זה בכתב?
העד, מר פנחסוב: הקבלן אמר תיכנסו לדירות.
כב' הש' הדר: עוד פעם, הקבלן אמר,
העד, מר פנחסוב: לא נכנסתי על דעת עצמי.
כב' הש' הדר: הקבלן אמר את זה,
העד, מר פנחסוב: לי אישית, כן.
כב' הש' הדר: זהו, זו התשובה, הקבלן אמר לך את זה בעל פה ושמעת אותו. תודה, שאלה הבאה.
עו"ד גרשטיין: עכשיו תאמר לי,
כב' הש' הדר: רק, עוד שאלה נוספת. הוא אמר לך את זה אישית לבד או הייתם בקבוצה כשהוא אמר את זה?
העד, מר פנחסוב: אני חושב לבד. לבד.
כב' הש' הדר: בטלפון או פגש אותך?
העד, מר פנחסוב: לא, כשהיינו, הייתי שם הרי. נפגשנו כמה פעמים, גם עשינו אסיפות כאלה אצלו במשרד, באחד הפעמים הוא אמר שנכנס לדירות. יש דייר או שתיים שהוא נתן לו את זה גם באסמכתא, אם אני לא טועה.
כב' הש' הדר: רגע. לפני רגע אמרת לי הייתם לבד, עכשיו אמרת לי כשהיו אסיפות אצלו במשרד,
העד, מר פנחסוב: לא, גם.
כב' הש' הדר: אז מי עוד היה שם?
העד, מר פנחסוב: כי הוא ראה שהוא מאחר והוא לא סיים,
כב' הש' הדר: אדוני, אני לא, אני שואל משהו מאד ממוקד. פעם נוספת, כשהוא אומר לך תכנס,
העד, מר פנחסוב: כן.
כב' הש' הדר: רק אתה שומע את זה?
העד, מר פנחסוב: כן, אני."
"עו"ד גרשטיין: בערך מתי נכנסת?
העד מר אברמוב: דצמבר 2016.
עו"ד גרשטיין: תראה בכתב התביעה אתה מציין שנכנסת באפריל 2016. אז מה נכון?
העד מר אברמוב: לא, לא, אני נכנסתי בדצמבר 2016.
עו"ד גרשטיין: אז מה שרשום בכתב התביעה לא נכון?
העד מר אברמוב: עוד הפעם, אני שאלת אותי שאלה אישית, עניתי לך תשובה מדויקת. אפריל 2016, דצמבר 2016.
עו"ד גרשטיין: אז עכשיו אני אקח אותך בבקשה לתצהיר שלך, כן? גם בתצהיר שלך שאתה הוזהרת שם לומר את האמת כן? בסעיף 17 לתצהיר שלך, אתה יכול לתת לו את התצהיר שלו?
עו"ד גנים: תקריא לו את הסעיף.
עו"ד גרשטיין: בסעיף 17 לתצהיר אתה אומר שבאפריל קיבלת את המפתחות."
"אני אנסה, לא, לא, הכל בסדר כבוד השופט, תודה. אני אסביר למה אנחנו תובעים על יותר מ12 חודשים, מסיבה מאוד פשוטה. עד לעצם היום הזה הבניין הזה הוא קטסטרופה אחת שלמה. זאת אומרת הבניין נוזל מכל מקום אפשרי, יש בו ליקויים,"
"עו"ד גרשטיין: ומתי נכנסת לדירה?
העד, מר ישראלוב: 1.5.2019.
עו"ד גרשטיין: 1.5.2019.
העד, מר ישראלוב: כן.
עו"ד גרשטיין: זאת אומרת שמה שכתוב בתביעה שקיבלת את המפתחות ב2016, זה לא נכון?
העד, מר ישראלוב: נכון.
עו"ד גרשטיין: נכון או לא נכון?
עו"ד גרשטיין: קיבלת את המפתחות ב2016?
העד, מר ישראלוב: כן. לא נכנסתי לדירה,
עו"ד גרשטיין: מה?
העד, מר ישראלוב: כי לא הייתה בפנים מוכנה."
וראו בעמוד 81 משורה 1
"העד, מר ישראלוב: כי הבניין לא היה גמור. אני קניתי בקומה האחרונה, שזו קומה רביעית אוקיי? לא הייתה מעלית עד שאנחנו לא קיבלנו את המושכות ולסיים את הבניין. אני יש לי חמישה ילדים, בדיוק באותה תקופה נולד לי תינוק. לא יכולתי לעלות לקומה רביעית ברגל. אז נאלצתי לחיות בדירה אחרת ולא נכנסתי עד ל1.5.2019."
"כב' הש' הדר: אתה מקשיב לי? אתה עושה הפרדה בין מועד שבו קיבלת מפתח לבין מועד שבו אפשר היה לגור בדירה?
העד, מר לוי: בוודאי. אני לא יכולתי להתקלח, לא יכולתי לבשל (מדברים ביחד),
כב' הש' הדר: (מדברים ביחד) אתה רואה זה קצר? אתה רואה זה קצר?
העד, מר לוי: כמו מחסן.
כב' הש' הדר: אתה רואה כמה קצר זה יכול להיות? ענית לי. שאלה הבאה.
עו"ד גרשטיין: איפה גרת אז?
העד, מר לוי: לא, ברחוב שם יש בת שלי גרה. חיינו שם, התקלחנו שם, אכלנו שם. והיה מחסן, כי אני ביקשתי באבאדז'נוב,
עו"ד גרשטיין: (מדברים ביחד),
העד, מר לוי: הזמנתי רהיטים, שילמתי על רהיטים שקניתי, שמו אותם במחסן, שילמתי כל חודש אלף שקל. רק לאחסן את הדברים ביקשתי, זה הכל. בן שלו אמר "בבקשה תיכנס תשים את הדברים" שאני שילמתי כל חודש כסף על רהיטים, כי (לא ברור) קיבלנו תאריך "עוד חודשיים תיכנס", "עוד שלושה חודשים תיכנס", עוד חודשיים אנחנו מסיימים".
"אז אני אסביר, כי נכנסנו לבית שלא היה זרם חשמל, אין לך איך להתקלח. אתה לוקח חשמל מבית הכנסת ומשלם לבית הכנסת, שמקור החשמל נמצא מעבר למיטה שלי ומקרין לי על הראש. אתה נמצא במקום שאין מדרגות ושני ההורים שלי נפלו שם. אתה עושה פרצופים מזלזלים וחבל. זה שאתה מזלזל בבן אדם נכה 100 אחוז אחרי השתלת ריאה, זה שלך. "
"אני שילמתי לו בשביל שניכנס לדירה וביקשתי, הוא אמר לי תשלם לי עוד 50 אלף שקל. יש לי את הצ'ק מצולם שאני שילמתי לו את זה. עוד 50 אלף שקל שאני שילמתי ולא קיבלתי על זה שום, לא, זה לא היה, כאילו זה לא כתוב אבל אני שילמתי את זה."
"אני באתי פעם אחת אמרתי כמו שצריך, פעם שניה אמרתי כמו שצריך, יש חוק במדינת ישראל, אם אני איחרתי בניה, אני צריך לשלם שכירות, לך תיקח שכירות, תגור שם ותקבל ממני שכירות, אני לא בכוונה לא עשיתי ככה, זה היה עם חברת חשמל בלגן, עם זה בלגן, מה אני יכול לעשות? יש חוק, יש רשום שם הכל, כל חודש אני צריך לשלם 5 אלף שקל, (לא ברור) תיקח ממני כסף, אם אני איחרתי 3 חודשים, קח, אם 6 חודשים קח, תוריד ממני, מחוב שלי מה שאתם חייבים לי."
"עו"ד גנים: כתוב פה שאתה אומר לדוגמא לדייר אחד בבניין, והרי אתה לא מאכלס בתוך בניין שלם דייר אחד, אתה מאכלס את כולם, אתה לדוגמא אומר פה, אתה מוזמן להיכנס לדירה שלך ב30/04/16.
העד, מר באבאדז'נוב: נכון, אני אמרתי כולם נכנסים."
עו"ד גרשטיין: תאמר לי בבקשה, על פי חוות דעת מומחה בית המשפט כמה כסף קבע מומחה בית המשפט,
העד, מר כהן אביוב: הוא לא קבע.
עו"ד גרשטיין: לתיקון הנזקים?
העד, מר כהן אביוב: לא קבע."
"עו"ד גנים: אז אני אסביר, כי אמר מומחה בית המשפט רפי גיל, לשאלת אדוני הוא אמר, יש את האומדן הראשוני שהגיש יונתן כהן, יונתן כהן זה האדם, של אומדן כספי של שני מיליון שקלים הוא אומר."
"עו"ד גרשטיין: למה לא צירפת אותם?
העד מר אברמוב: נמצא כאן, אפשר להראות אותם.
עו"ד גרשטיין: מאוחר מדי, אוקיי? נשאר 130 אלף שקלים. למה לא שילמת אותם?
העד מר אברמוב: יש לי זיכויים, פתקים של זיכויים שלא רשומים אצלך.
עו"ד גרשטיין: כן?
העד מר אברמוב: זה לא הסכום שציינת. וכמו כן שאמרתי, שילמתי לאנשים שהוא,
עו"ד גרשטיין: תראה לי בבקשה את הזיכויים, יש לך את הזיכויים?
העד מר אברמוב: כן.
עו"ד גרשטיין: לא, אם צירפת אותם. אתה לא יכול עכשיו לצרף.
העד מר אברמוב: יש לי קבלות,
עו"ד גרשטיין: למה לא צירפת לתצהיר?
העד מר אברמוב: יש לי קבלות שקיבלתי ממר רומן באבאדז'נוב, הן נמצאות איתי כאן.
עו"ד גרשטיין: הקבלות אמרנו שזה תואם את ה1,444,000.
העד מר אברמוב: הקבלות שהן זיכויים."
"העד, מר לוי: התארגנו כל הדיירים ברשות של באבאדז'נוב בשביל לסיים את הדירות, כי היה סכנה ממש. לא היה מעקה, לא היה זה, לא היה חלונות במרפסת, לא היו זכוכיות, זה היה ממש סכנה.
כב' הש' הדר: אני יודע את זה,
העד, מר לוי: אז לכן נתנו עוד 50 אלף שקל, אבל קיבלנו מבאבאדז'נוב על ה50 אלף, נתן (מדברים ביחד),
כב' הש' הדר: (מדברים ביחד),
העד, מר לוי: קיבלנו קבלה על זה, אבל לא קיבלנו חשבונית.
כב' הש' הדר: רגע, מר לוי, מר לוי, כשנתת את ה50 אלף שקל באותו שלב כמה היה חסר למלוא התשלום עבור הדירה? אתה זוכר?
העד, מר לוי: 1,500,000 ומשהו, אני לא זוכר. בדיוק לפי אחוזים אני יודע, 90 אחוז שילמנו ועוד 50 אלף מ10 אחוז האחרון.
כב' הש' הדר: תודה. שאלה הבאה.
העד, מר לוי: בקיצור אני אומר. עכשיו את מה שנשאר אספנו ביחד הדיירים, שילמנו הכל. לא נשאר כלום ועוד שילמנו דירה זה, על עוד דירה וחצי, במילה אחת."
"העד, גב' מירזייב: מר רומן ביקש מההורים שלי אחרי שהיה את האישור של ה90 אחוז והם שילמו משהו כמו 92 אחוז, הוא אמר להם "אני כרגע אין לי כסף נזיל. אני מבקש במקום שתשלמו לי ישירות, תשלמו לקבלנים מטעמי, כמו אלומיניום, מטבח, ארונות, כמה דברים כאלה של חשמל. תשלמו, אני אוריד לכם את זה מהעשרה אחוז". ההורים שלי הבינו את המצב, הם אמרו לו "אוקיי. יש בעיה שאין אפילו שפכטל בדירה", הוא אמר "אין בעיה, תביאו מישהו שתשלמו לו על השפכטל, צבע, תביאו לי קבלה". קבלות הכל אצלי,"
"העד, גב' מירזייב: נכון. אז בעצם אנחנו את העשרה אחוז לא שילמנו לו, שילמנו לקבלנים שלו. וגם שמנו את הפרש הכסף לתיקונים של כל הליקויים בבניין, שהכסף הזה כבר נגמר וצריך להוסיף עוד הרבה כסף להשלמת הבנייה והתיקונים. כי המדרגות היו בצד ההפוך וזה היה מסוכן. היה קרשים, אבא שלי נכה 100 אחוז, הוא נפל בקרשים. באו שכנים שלי והרימו אותו, גם אמא שלי נפלה"
"ש: תאמר לי, אתה זה שניהלת את כל התהליך של גביית הכספים מכלל הדירות בבניין לצורך השלמת הבנייה?
ת: כן. אני אחד מתוך.
ש: נקודה. אתה הכנסת את כל הכספים לחשבון בנק?
ת: כן.
ש: את כל הכספים?
ש: לא היו אנשים שנתנו לך כספים במזומן?
ת: כספים? גם נתנו מזומן, גם נתנו העברות, גם נתנו צ'קים.
ש: אוקיי.
ת: הכול. יש לי רישום על כל מה שאתה רוצה, על כל שקל ושקל.
ש: ולא הצגת אותו בבית המשפט.
ת: מה?
ש: ולא בחרת להביא אותו לבית המשפט.
ת: לא הבאתי ל-?
ש: לבית המשפט.
ת: לא, לא הבאתי.,"
וראו בעמוד 115 משורה 18
"העד, מר חיימוב: אנחנו בבניין 12 דיירים מתוכם 6 דיירים לקחנו את הפרויקט להשלים, 6 דיירים. מתוכם כל הדיירים בחרו בי כנאמן, גזבר, החלק הפיננסי של הפרויקט לטפל כי זה לא קל. ואחר כך שאר הדיירים שזה היו מזמיני עבודה, יצירת קשר עם בעלי מקצוע, אתה רוצה את השמות שלהם? הם נמצאים בתוך, בתוך הדיירים. אני הייתי החלק הפיננסי שזה, בעלי המקצוע עושים את העבודה, אחר כך החשבון מסוכם, התשלום מסוכם ואני צריך רק לדאוג להביא להם את הכסף."
"כב' הש' הדר: זמני קצר, זה זמנו של ציבור. והשאלה כעת היא מאוד ברורה, האם אדוני קיבל נגיד 100 שקל במזומן אז הוא מיד הפקיד אותם בחשבון או שהוא עשה בהם שימוש, למשל שילם לאיזשהו בעל מקצוע עם ה-100 שקל האלה?
העד, מר חיימוב: חלק מהכסף קיבלתי כן מזומן ושילמתי לקבלן גם כן במזומן, חלק הועבר להעברות בנקאיות,"
וראו משורה 18
"עו"ד גרשטיין: עכשיו תאמר לי, כמה כסף מזומן קיבלת?
העד, מר חיימוב: אני לא יודע כמה. בסך הכול אני יכול להגיד כמה כסף אני לקחתי מכל הדיירים.
ש: כמה כסף?
ת: 1.7.
ש: 1.7.
כב' הש' הדר: רגע, שנייה.
העד, מר חיימוב: 1,700,000.
כב' הש' הדר: אני מעוניין לשאול שאלה. עו"ד גנים, תעזור לי.
עו"ד גנים: כן.
כב' הש' הדר: אין לך רישום מה קיבלת במזומן ומה קיבלת בהעברות בנקאיות או בצ'קים?
העד, מר חיימוב: יש, יש, הכול יש רישום.
כב' הש' הדר: אז למה אמרת לפני רגע שאתה לא יודע כמה קיבלת במזומן?
העד, מר חיימוב: כי בסדר זה קלסר שלי בבית ואני לא יכול להיות נביא שלזכור את הדברים האלה במאה אחוז בעל פה. יש,"
"התשובה היא כזאת, 1,700,000 אמרתי לך גם כן הוא לא הספיק, עוד להשלמת בניין ועוד להמשך, לפחות פלוס מינוס זה 200-3000 דורש, ואחר כך הליקויים שמכלול של הבניין גם בחוץ וגם בפנים הליקויים זה סכום אחר שגם כן דורש עוד, מעבר ל-1,700,000 ומעבר למה שאנחנו הולכים עוד להוסיף עבור השלמה, פלוס על הליקויים אנחנו צריכים עוד להוציא כסף. רק ליקוי קטן, זה שהבאתי לך דוגמא אינסטלציה שזה לפני שבועיים לקחתי, כל יריקה קטנה של קבלן היום, אתה אם אתה בנית בניין לא משנה מה, תאמין לי זה מתחיל מינימום מ-30-40 אלף שקל. סתם, עכשיו, שני תיקונים הוא רוצה 15 אלף שקל, עכשיו כל הנזילות שאני גם כן, נמצא שמה של הגג וכל החדירות מים לדירות לשירותים, הקירות נופלים, ושמה מבקשים ממני 35 אלף שקל. שתי ההצעות,"
"כב' הש' הדר: הוא אומר לך שהוא צירף טבלה, הקבלן, לתצהיר שלו, שבטבלה הזו כתוב שהתובעים חייבים לו, אתה שומע אותי טוב? שהתובעים חייבים לו 2.4 מיליון שקל. ואז הוא שואל אותך, אז למה לא גבית מהתובעים 2.4 מיליון שקל?
העד, מר חיימוב: לפי הרשימה האחרונה של הקבלן שלו אז דיירים היו חייבים לו 1.7 ומשהו, זה בדיוק מה שאני אספתי."
"העד, מר באבאדז'נוב: נכון פעמיים, פעמיים הבאתי בן אדם על הגג, באים בכוונה גם יש במכתב, במכתב לדיירים של פנטהאוזים אסור על הגג לשים מנועים של מזגן, לא שומעים, עושים חורים, עושים מה שהם רוצים.
עו"ד גנים: טוב, מה זה קשור עכשיו?
ת: סליחה, סליחה, קשור אתה אם אתה דיברו אנשים שלך.
כב' השופט הדר: אדוני, עורך הדין גנים הבטחת לי להשתדל לא להעיר הערות ביניים.
העד, מר באבאדז'נוב: פעמיים אני הבאתי בן אדם עשו גג.
כב' השופט הדר: אדוני, שמעתי, אדוני אמר שעלו על הגג ועשו חורים.
העד, מר באבאדז'נוב: כן.
כב' השופט הדר: שמעתי.
העד, מר באבאדז'נוב: אחר כך אני רואה עושים מה שהם רוצים, שמתי מנעול, שברו מנעול, שני, אמרו לי אני בן אדם ככה וככה, אני בא עם אנשים לא טובים, זה היה פועלים, אני, אם אתה ראית בחיים שלך פה ואתה יודע כל, יש בניין אחד, בניין אחד, איפה לא עובדים ערבים."
בשורה 27 טען ש"היה הכל בסדר שם" ונותרו "רק תיקונים, היה אולי 300-400 אלף שקל."
"העד, מר באבאדז'נוב: אני, לא היה דיבור כזה אני סיימתי לבנות ואם מתי נכנסו בכוח כולם, כולם, 12 דיירים, אני באתי ואני אמרתי ככה אני לא יכול לעבוד, למה אני לקחתי מעיריית תל אביב, ממחלקת מי שנותנים טופס 4, אני הבאתי אותו שם, פעמיים ואני אמרתי, בבקשה תן לי עכשיו מה חסר בשביל לגמור, אני רוצה אתם באים פעם אחת גומרים והולכים, למה אני בניתי, זה בניין חמישי בתל כביר, בתל כביר זה בניין חמישי ואני כל בניין בא מעירייה לתת טופס 4.
כב' השופט הדר: טוב, אדוני תתחיל.
העד, מר באבאדז'נוב: הוא, הוא נותן באותה דקה נותנים לי הכל והוא אמר, רומן תעשה פה, תעשה פה, תעשה פה קצת דברים קטנים.
כב' השופט הדר: רגע, מי, האיש מהעירייה?
העד, מר באבאדז'נוב: כן, הוא אמר יש, רשמנו מכתב, היה אצלי מנהל עבודה, הוא רשם הכל ואנחנו רצינו להתחיל לתקן הכל והוא אומר דבר אחד, אם אתה לא מוציא את כולם מדירות, אין לך טופס 4, מה שהם קיבלו עכשיו טופס 4 זה הכל בבלוף, זה אם שם, אני יודע, אחר כך זה מנהל עבודה."
כב' השופט הדר: אז אני רוצה לסכם, אתה אומר ככה.
כב' השופט הדר: שהיית על הף גמר העבודה.
העד, מר באבאדז'נוב: 95%."
"ת: אני לא קראתי ולא יודע ויש היה אצלכם בן אדם, עבד אצלי ואני זרקתי אותו מהעבודה והוא הביא, הוא הביא את בן אדם רפאל קוראים לו, הוא הביא, זה נוכל, הביא אותו והתחיל לספר סיפורים, רשם מה שהוא מספר, זה חברים ביחד."
בשורה 118 הסביר כי "יונתן כהן גנב ממני כסף ולא נתן חשבונית וברח, הלך איתכם ביחד."
"והחשמלאי לא בא שבוע לעבודה, אני מתקשר למה אתה לא בא, הוא אומר לא קיבלתי כסף ממך, מה אתה רוצה ממני, מה אתה רוצה ממני? אני לא עובד בלי כסף, נמאס לי לעבוד בלי כסף, אני מתקשר ליונתן, אני חולה סרטן אומרים לי, יש לי סרטן, יש לי זה, אני שבוע לא בעבודה, אחרי שבוע הוא בא לעבודה, אני אמרתי תשמע שבועיים לא עובד חשמלאי, למה אתם לא שילמתם לו כסף, לא, אני רופא אמר לי ככה וככה, אני הייתי צריך דחוף לקנות תרופות יקרות, אני שמתי זה בחשבון שלי, איך אתה יכול בחשבון שלך? ממני לקחת 50 אלף שקל, אבל תן לי חשבונית, אם עד היום הוא לא נתן חשבונית.
כב' השופט הדר: אדוני, התיאור של הדברים הוא מאד מעניין, רק השאלה האם זה כבר כתוב בתצהיר שלך?
העד, מר באבאדז'נוב: לא, זה אני עכשיו זה, יש הרבה דברים כבודו, יש הרבה דברים שם, יש הרבה דברים לא נתנו לנו לעבוד, לא נתנו לנו לעבוד."
כב' השופט הדר: זה לא היה ממוחשב?
העד, מר באבאדז'נוב: היה אצלו הכל תיק, היה זה והיה הרבה, הרבה מאד מכתבים, מכתבים מדיירים, מדיירים, אני כל הזמן הייתי רושם מכתבים, אסור לעשות את זה, אסור לעשות זה, (לא ברור) לקבלן נותנים."
האם יש לחייב מי מהצדדים בפיצוי מוסכם ?
לעניין זה ראו דברי בית המשפט העליון בע"א 6916/04 7680/04 בנק לאומי נ' היועמ"ש (פורסם בנבו)
"מטרתו של חוק החוזים האחידים כנקבע בסעיף 1 לחוק, הינה "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים". "חוזה אחיד" הינו "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם" (סעיף 2 לחוק). "תנאי מקפח" הינו "תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות" (סעיף 3 לחוק). מושג הקיפוח לובש תוכן בדרך של פרשנות ממקרה למקרה. בהתייחס למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות; לצד הגדרת "תנאי מקפח" שבסעיף 3, מנה המחוקק בסעיף 4 לחוק עשרה סוגי תנאים בחוזה אחיד אשר "חזקה עליהם שהם מקפחים". תניה בחוזה האחיד העונה על אחת מאותן חזקות הקיפוח, יועבר נטל הראיה לספק, ובענייננו לבנק, כי במכלול תנאי החוזה ונסיבותיו המיוחדות ההתניה אותה מבקש הוא להתנות על הוראות הדין (ככל שמדובר בהוראות דיספוזיטיביות) הינה מוצדקת וסבירה ברמה השוללת את אופייה המקפח."
"תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו על פי דין, לרבות תנאי המתיר לספק לצרף תרופות שאין לצרפן על פי דין או תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק;"
כב' הש' הדר: העניין עם הערבים לא, לא מקובל עלי. הוא בא עם שני אנשים.
העדה, גב' בוריסוב: שני אנשים, סליחה.
כב' הש' הדר: ואם זה יהודים אז זה בסדר?
העדה, גב' בוריסוב: אוקיי. לא, לא משנה, אז זה פשוט זה היה מקרה. אוקיי. עם שני אנשים התחילו איומים והבנות שלי נלחצו. השכנה מדירה 7 ירדה לקחה אותן. על מנת שהן לא יהיו שם נוכחות, היא לקחה אותם הביתה ואני הגעתי. כשהגעתי הנתבע כבר היה בדירה 7, שם דיבר עם הבחור ההוא. אז זה,"
"אנחנו עם באבאדז'נוב רומן יש לנו איזושהי קרבה משפחתית. אני ורומן זה אשתו ואני יש לנו בני דודים. ואני האמנתי לרומן, לבאבאדז'נוב ממש מאוד. ואני לא כתבתי ולא הוצאתי שום דבר כי בעיניי הבן אדם היה נאמן. אבל הוא עבר את כל הגבולות, הוא עשה על כל הנאמנות שלי שהיה בינינו, אנחנו ממש היינו קרובים וממש, זה ממש מזעזע אותי שאנחנו על כל מילה שהוא הוציא, אני לא כתבתי, לא רשמתי, אני האמנתי במילה בגלל שאנחנו היינו משפחה. אבל הוא עשה תרגילים, לא רק לי, ולי במיוחד. ואני עשיתי מעל ומעבר ועשיתי דברים בבית בלי להודיע ובלי להוציא כל מיני מכתבים. אבל כשאנחנו הגענו לבית משפט יש לי תצהירים, אני הוצאתי, זה נקרא חברת הדס אני חושב. אני הלכתי והוצאתי את כל הליקויים שיש בבית. אני יכול להוציא את זה, אני יכול להביא את זה לבית המשפט, אני יכול להעביר את זה (מדברים ביחד),"
דיון בהוצאות
"בית המשפט רואה בחומרה רבה את המעשה שנעשה. וההערות של עו"ד גנים שמביעות תמיהה על עמדתו של בית המשפט ושזה מסוכן להביא ניירות, כל ההערות האלה לא היו במקומן. ואם בית המשפט היה מחמיר הוא גם היה שואל את התובעים מדוע לא יושתו עליהם הוצאות לטובת אוצר המדינה, עקב המעשה החמור ביותר שהיה כאן. אבל כדי לא להסלים את האווירה בית המשפט ישמור את האפשרות שיוטלו הוצאות לטובת אוצר המדינה לשלב יותר מאוחר ."
"עו"ד גרשטיין: פעם אחת, פעם אחות וכבודו, פעם אחת צריך לשים סטופ להתנהגות הזאת, אני חוזר על הבקשה הזאת דיון אחרי דיון, חברי כל פעם עם האמירות הפוגעניות האלה, בדיון לא האחרון, אחד לפניו כבוד בית המשפט אמר שהוא יתייחס אליו בסוף.
עו"ד גנים: אתה ממשיך לקשקש ולהפריע לי.
עו"ד גרשטיין: אני לא מקשקש.
עו"ד גנים: אתה ממשיך.
עו"ד גרשטיין: ואתה.
(מדברים ביחד)
כב' השופט הדר: עורך הדין גנים, אני לא מבין, אני לא יודע אם אתה ער לכך, אבל אתה מקרב אותי בכוח להשתת הוצאות לטובת אוצר המדינה לתובעים, אז או שתתעשת ולא תדבר ובטח לא תכנה את חברך מקשקש, אולי אפילו רצוי שתתנצל, אבל אם אתה החלטת היום שאתה מעוניין לאלץ אותי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה נגד התובעים, תמשיך, אולי אפילו נפסיק את הישיבה ונקבע מועד אחר, כן עורך הדין גרשטיין יש לי רושם שעורך הדין גנים לא יפריע לך בשלב הקרוב, אז תסביר לי איך אתה טוען שעורך הדין גנים הטעה את העד."
וראו בעמוד 118 בשורה 18 תיעוד של הפרעות מצד בא כח הנתבעים
"כב' השופט הדר: אדוני, אתה מנסה לשכנע אותי שעורך הדין גנים צודק ואתה החלטת לא לאפשר את החקירה? דחיתי את ההתנגדות שלך ואני מצפה שההתנגדויות הבאות יהיו מוצדקות, כרגע אני לא מתרשם שהן מוצדקות, עורך הדין גנים נא לשאול שאלה."
וראו בעמוד 143 משורה 8 תיעוד של התבטאות לא מכובדת של הנתבע כלפי בא כוח התובעים
"כב' השופט הדר: לא מקובל עליי לגמרי, כל אחד פה ישמור על הכבוד של השני, אני שלכם, אתם שלי, אתם כל אחד בפני עצמו, אני לא אקבל יותר שאדוני ידבר בצורה לא מכובדת לעורך דין,".
סוף דבר
לקבוצות התובעים שלהלן, כל קבוצה בנפרד, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל, הסך שלהלן:
1.מלס מירזייב וסבטה מורדוב 154,000 ₪.
2.אבירם איתיאל ויוליה סטרוסלסקי 154,000 ₪.
3.רחמים חיימוב 202,000 ₪.
4.דוני פנחסוב ורבקה פנחסוב 154,000 ₪.
5.מאיר שמעוני ואודליה שמעוני 202,000 ₪.
6.גריגורי ישראילוב ואירינה ישראילוב 154,000 ₪.
7.יעקב בוריסוב ואלה בוריסוב סיינוב 154,000 ₪.
8.גיורא כהן אבאייב ושושנה כהן אבאייב 202,000 ₪.
9.שלומי אברמוב 154,000 ₪.
10.אפרים לוי ולאה לוי 202,000 ₪.
11.יהודה יוספי וסטלה יוספי 154,000 ₪.
12.ישראל יוספי ומורן יוספי 154,000 ₪.
ניתן היום, כ"ב ניסן תשפ"א, 04 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.