פס"ד בתביעות רכוש הדדיות תוך בחינת השאלה מי ידועים בציבור ותחולת הלכת השיתוף

תביעות רכוש  הדדיות.

הצדדים וטענותיהם:

1. הצדדים בני זוג לשעבר אשר נישאו זל"ז ביום 02.04.2015, נפרדו בחודש ינואר 2017 ונישואיהם הותרו ביום 24.10.2017 (הואיל ותביעת האישה הוגשה ראשונה, יקראו הצדדים להלן: "התובעת" או "האישה" ו-"הנתבע" או "האיש").

2. הוסכם בין הצדדים כי מועד הקרע יהא ביום 01.01.2017.

3. לבני הזוג קטינה משותפת ילידת x.x.2017 שנולדה לאחר פרידתם.

4. האישה טענה בתביעתה כי הצדדים היו ידועים בציבור מחודש יולי 2009, עת התובעת הייתה בת 17 שנים לערך והנתבע כבן 18 שנים לערך. נטען כי הצדדים התגוררו יחד בשכירות משנת 2010 עד שנרכשה הדירה שברחוב ------ (להלן: "הדירה"). בהמשך חזרה בה מהטענה וטענה כי הצדדים התגוררו במשותף משנת 2011.

נטען כי הזכויות בדירה רשומות על שם אֵם הנתבע באופן פורמאלי אך הצדדים מימנו חלקית את רכישתה באמצעות הכנסותיהם שהועברו מחשבון הנתבע לצורך רכישת הדירה, ועל כן לתובעת זכויות בחלק מהדירה שנרכשה חלקית מכספי בני הזוג. נטען כי אימו של הנתבע טענה לא פעם כי הדירה היא דירת בני הזוג.

טענה דומה נטענה ביחס לכלי הרכב בו עשה השימוש נתבע, ואשר רשום על שם אימו. נטען כי אין ברישום הנכסים והזכויות על שם הנתבע בלבד ו/או על שם אחרים מטעמו כדי לשלול את כוונת השיתוף שהייתה קיימת בינה לבין הנתבע.

אשר לאופן ניהול החיים המשותפים נטען כי הנתבע נטל כ-90% ממשכורת התובעת חסך אותו בחשבונו וגרם לה לאבד את עצמאותה הכלכלית ולהנציח את התלות שלה בו. נטען גם כי עובר לפרידת הצדדים התגוררו הצדדים בדירת אֵם הנתבע והתובעת עזבה את הדירה רק עם חפציה האישיים, ובדירה נותרו כל המיטלטלין, הריהוט וחפצי הערך שרכשו הצדדים במהלך הנישואים.