פס"ד בתביעות הדדיות של בני זוג לשעבר לפירוק השיתוף בדירת מגורים וחלוקת התמורה

בפסק דין זה אכריע בשתי תביעות הדדיות בין בני זוג אגב פרידתם, ואלו הן:

האחת, תביעה שהגישה התובעת נגד בעלה לשעבר, הנתבע, בה עתרה להצהיר ולהורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים וחלוקת התמורה עפ"י החלק היחסי של כל צד (80% - 20%), וכל אחד מהצדדים ישא במחצית יתרת המשכנתא מחלקו בתמורה (להלן – "התביעה ההצהרתית") (תלה"מ 31165-05-19).

השנייה, תביעה שהגיש תובע כנגד אשתו לשעבר, הנתבעת, בה עתר להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים וחלוקת התמורה, לאחר החזר הלוואת המשכנתא, בין הצדדים בהתאם לחלקם בזכויות בדירה וכן לאזן משאבים (תכולת דירה, חשבונות בנק) (להלן – "התביעה הרכושית") (תלה"מ 8769-06-19).

למען נוחות הקריאה תכונה האשה בכל התביעות "התובעת" ואילו האיש יכונה "הנתבע", זאת מבלי לשנות את נטל הבאת הראיות המוטל על כל אחד מהצדדים בהתאם לעילות והסעדים שעתר להם.

תמצית העובדות

1. היכרותם של הצדדים בשנת 2015; הם נישאו זל"ז ביום 17.7.2016 והתגרשו זמ"ז ביום 5.3.2020 (פרוטוקול מיום 1.3.2020 עמ' 25, ש' 9); ונולד להם בן יליד 29.3.2017 (להלן – "הקטין").

2. התובעת (להלן גם – "האישה") ילידת 16.6.1984, עצמאית, מתפרנסת בין השאר מעבודה כנגנית XX, ממתן שיעורי נגינה פרטיים ומעסק "XXX" להפקות מוסיקליות אותו היא מפעילה תחת מספר עוסק מורשה; והנתבע (להלן גם – "האיש") יליד 17.11.1987, עצמאי, מתפרנס בין השאר מעבודה כנגן XXX.

3. התובעת בת יחידה (פרוטוקול מיום 27.2.2020 עמ' 7, ש' 28). אביה נפטר והלך לבית עולמו ביום 9.5.2009 והתובעת ואמה הן היורשות היחידות עפ"י צו קיום צוואה מיום 9.9.2009. העזבון כלל בין השאר מספר נכסי נדל"ן (דירות וחנויות), והוא חולק בין היורשות באופן שונה מזה שנקבע ע"י המנוח, עפ"י הסכם בין יורשים שאושר ביום 18.10.2009 (ת/8).

4. ביום 6.7.2016 הצדדים חתמו הצדדים בפני נוטריון עו"ד גד שילר על "הסכם יחסי ממון בין בני זוג" (להלן – "הסכם הממון") (ת/1); ולאחר שהסכם הממון הוקרא על ידו לצדדים והם הצהירו כי עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו, חתמו בפניו על ההסכם והוא אימת את חתימתם עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן – "חוק יחסי ממון"). הסכם הממון קובע בין היתר הפרדה רכושית לגבי נכסים שנצברו לפני הנישואים, ירושה שהתקבלה וירושה שתתקבל) (שם, סעיפים 1, 5, 6).

5. לאורך חיי הנישואים ניהלו הצדדים חשבון משותף מס' XXX בבנק לאומי (להלן – "החשבון המשותף"). במקביל הוסיף כל אחד מהצדדים להתנהל בחשבונו הפרטי: התובעת - בחשבון מס' XXX בבנק לאומי (ת/12), והנתבע - בחשבון מס' XXX בבנק הפועלים (נ/38; ת/51).