פס"ד בתביעות הדדיות לפי חוק איסור לשון הרע סביב סכסוך בנוגע לשימוש במקרקעין

רקע

1. תביעות לפי חוק איסור לשון הרע, אשר את הראשונה שבהן הגיש התובע, עו"ד במקצועו, כנגד הנתבעים- בני משפחתו של התובע; התביעה המקבילה היא של הנתבעים כנגד התובע, אף היא בעילת לשון הרע (וטענות נוספות). שתי התביעות מציעות גרסאות נגדיות לאירועים שהתנהלו סביב סכסוך בין הצדדים בנוגע לשימוש במקרקעין.

2. התביעה הראשונה התבררה בפני חברי כב' השופט דאוד וביום 25/11/13 הועברה התביעה לבית המשפט לענייני משפחה והגיעה לאחר מכן לשולחני.

3. עקב כשלי המצאה התעכב קמעא בירור התביעה ונוכח העברת ההליך, וכשלי ההמצאה, ראיתי לקבוע מועד לקדם משפט ולאחריו מיד לשמיעה; ביום 12/5/14 התקיים קדם המשפט בו הבהיר התובע העילות הנטענות בבסיס תביעתו, תוך שהפנה לאירועים הבאים-

          א.      התובע טוען כי הנתבעת הגישה נגדו תלונת שווא ובכך פגעה בשמו הטוב (אירוע מיום 28/10/10).

          ב.       התובע טוען כי הנתבעת והנתבע 1 הגיעו למשרדו, הקימו רעש בחוץ, וצעקו לעברו קללות איומים וביטויים פוגעניים; הנתבע טוען כי במועד הנ"ל- 9/8/12 שהה במשרדו לקוח (מר ח') וכן עבדו בביתו שני עובדים,  אשר שמותיהם פורטו בתצהירו, ואלו שימשו כעדים לאירוע.

          ג.       התובע טוען כי ביום 10/8/12 הסיג הנתבע 2 גבולו ובנוכחות אשת התובע ובתו קילל את התובע ואיים עליו.

4. אין מחלוקת כי סמוך לאחר מכן, ביום 11/8/12 פנה התובע לבית המשפט בהליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת; ביום 19/8/12 ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת, הדדי, בין הצדדים נשוא הליך זה, ע"י כב' ס. הנשיא השופט נווה.

5. לטענת התובע, בשלבים אלו התערבו בני משפחה שניסו להרגיע הרוחות בין הניצים, אך ללא הועיל; ביום 2/9/12 הגיש התובע תביעתו דכאן; ביום 24/9/12 הגישה הנתבעת תביעה כנגד התובע בטענה להטרדה מינית; התובע נחקר והתיק נסגר; ביום 12/10/12 הוגשה ע"י הנתבעים תלונה ללשכת עוה"ד; לאחר קבלת תגובת התובע, נגנזה התלונה.