פס"ד בתביעות בעניין אחריות הורית וזמני שהות; דמי מזונות; והחזר הוצאות

פסק דין זה יעסוק בארבע התובענות שבכותרת, אשר עניינן אחריות הורית וזמני שהות; דמי מזונות; והחזר הוצאות. אדון בהן על פי נושאן.

במרכזו של התיק הקטין XX (יליד X), אשר נולד להוריו מקשר זוגי שקשרו לראשונה בחודש מאי 2017, ובא אל קיצו בחודש אוגוסט 2020. עם פרידתם ניהלו הצדדים שגרה הורית אשר תאמה את צרכיהם ושאיפותיהם, אך בהמשך (מטעמים שבמחלוקת) הסתכסכו בנושאים הוריים וכלכליים אשר הובילו אותם לבית המשפט.

מאז, מנהלים השניים קונפליקט עצים, ארוך ומתמשך. עתה נחוץ, לטובת הקטין ולרווחת הוריו, לסיימו, כתנאי מתחייב לבניית שגרה הורית בריאה ויציבה, בנפרד.

תיקי האחריות ההורית 

תלה"מ 44648-06-21 (להלן – תביעת האם);

תלה"מ 21968-09-21 (להלן – תביעת האב)

התביעות

1. בתביעתה עתרה האם לקבוע כי היא ההורה האוחז באחריות ההורית, וכן זמני שהות באופן בו הקטין ישהה עם אביו מידי יום ג' מתום המסגרת החינוכית ועד ליום ד' עם פתיחתה; ובימי ו' מתום המסגרת החינוכית ועד לצאת השבת. האם פירטה בתביעתה את אופי יחסיהם של הצדדים למן תחילתו של הקשר הזוגי ועד מועד הגשת התובענה, הוסיפה והתייחסה לדלות כישוריו ההוריים של האב לילדיו מזוגיות קודמת (להלן – ילדיו הבוגרים) כמו גם לקטין המשותף, עמדה על חוסר יציבותו של האב, על נכונותו לוותר על הורותו לטובת שאיפותיו האישיות, ועל כך שהוא אינו מגלה את הפניות, הגישה והבנת צרכיו של הקטין, תוך חשיפתו לסכסוך ולתנאים מסכנים.

2. האב דחה מצדו את טענות האם וטען, כי דווקא היא אשר עסוקה מרבית היום בעבודתה ואינה פנויה לקטין. לטענתו נשא היטב בנטל גידול הקטין כהורה מעורב, פעיל ומסור. התובענה באה כמנוף לחץ מצד האם לאחר שנודע לה כי רקם קשר זוגי חדש. בנוסף טען כי האם אינה בוחלת באמצעים למימוש מטרותיה ובהם ניכור הקטין כלפיו ושימוש פסול במידע משפטי חסוי מהליך אחר הנוגע לילדיו הבוגרים.

3. במקביל הגיש האב תביעה נפרדת בה עתר לאחריות הורית משותפת ולקביעת זמני שהות שווים. הצדדים חזרו על הרקע ופרשו את טענותיהם ההדדיות גם בתובענה שהגיש האב.

   רצף האירועים

4. ראשיתו של ההליך בבקשה שהגישה האם לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991 (ה"ט 21238-05-21 (להלן – תיק ההגנה)), כשיאה של מחלוקת סביב השבת הקטין לידיה. כאן המקום לציין, כי מתוקף עיסוקה המקצועי, מוכרת האם בבתי המשפט במחוז הצפון. בית המשפט, מפי כבוד השופט א' זגורי, שיתף בהתלבטותו בעניין זה ופסק, כי באין משוא פנים כמשמעותו בפסיקה, כאשר פסלות תרחיק לכת, שעה שמראית פני הצדק לבדה אינה מצדיקה פסלות בנסיבות העניין – אין מניעה לדון בהליך.

5. בתיק ההגנה לא הוגש תסקיר ממצה, אף לא ניתנה כל המלצה מטעם שירותי הרווחה משלא נוצר קשר עם האב (ראו פניית מחלקת הרווחה לבית המשפט מיום 18.5.2021), וההליך הסתיים בהסכמת הצדדים לפיה זמני השהות (אשר עודם בתוקף), יהיו כך שהקטין ישהה עם אביו מידי יום ג' כולל לינה, ימי ו' לסירוגין כולל לינה וימי ה' לסירוגין (בשבועות בהם לא מתקיימים זמני השהות בימי ו') ללא לינה. עוד הוסכם כי צו ההגנה יהפוך הדדי והצדדים יתקשרו סביב ענייני הקטין וצרכיו באמצעות צד ג' (אחיה של האם).