פס"ד בתביעה נ' משרד הבטחון בנושא רכישת ציוד לאיתור מנהרות

בשלהי קיץ 2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, הייתה מערכת הביטחון כולה מעורבת בלחימה בשטחי יהודה, שומרון ועזה. אחד האתגרים המבצעיים שהחל להתעורר באותה עת – ורק שנים מאוחר יותר התבררה משמעותו הקשה מבחינת מערכת הביטחון ואזרחי מדינת ישראל – היה איום המנהרות. בתוך אותן מנהרות הוברחו אמצעי לחימה ומחבלים בניסיון לפגוע במוצבים, בלוחמי צה"לובאזרחי מדינת ישראל כולה. קבוצת אנשי עסקים ישראליים, אשר הייתה סבורה כי יש בידה פתרון לבעיית המנהרות, פנתה לבכירי מערכת הביטחון שעמם הייתה לה היכרות מוקדמת, על מנת לשכנעם לקבל את הפתרון המוצע. פתרון היזמים היה מבוסס על שיפור ושדרוג של כלי מסוים (להלן – הכלי).

בתובענה המונחת לפני נטען, כי אף שמרבית גורמי המקצוע בצבא סברו כי המדובר בפתרון מתאים, טולטלו יזמי הפתרון בין הגורמים השונים במערכת הביטחון במשך שלוש שנים, כאשר כל אותה עת היזמים השקיעו ממרצם ומכספם בשיפור ובשדרוג הפתרון המוצע, לפי הצרכים שהוצגו לפניהם על ידי מערכת הביטחון. על פי הטענה, בסופה של אותה תקופה התברר ליזמים, כי לא רק שמערכת הביטחון איבדה שנים יקרות שבהן הייתה יכולה לעשות שימוש בפתרון המוצע, אלא שסודות מסחריים שהפקידו היזמים בידי נציגי מערכת הביטחון הועברו לצדדים שלישיים, תוך הפרת התחייבויות מערכת הביטחון להתקשר עמם ללא מכרז, לצורך יישום הפתרון.

המדינה, מצדה, טוענת, כי במשך תקופה ארוכה היזמים הפעילו לחצים אדירים על ראשי מערכת הביטחון והממשלה, תוך ניצול היכרות מוקדמת עמם, בכדי לקדם מיזם אשר סברו (לטענתם), כי יהא בו כדי לתרום לביטחון המדינה ובתוך כך – למלא את כיסיהם. על פי הטענה, ליזמים מעולם לא ניתנה הבטחה כלשהי כי המיזם יצא אל הפועל וממילא לא ניתנה להם כל הבטחה, כי במידה והמיזם יצא אל הפועל תתקשר עמם מערכת הביטחון ללא מכרז. נטען, כי הלכה למעשה התובענה דכאן, אשר רוממות בטחון המדינה וטובתה בפני מגישיה, הינה תובענת סרק, אשר כל מטרתה הינה ניסיון לעשיית עושר על חשבון הקופה הציבורית. 

אומר כבר עתה, כי העובדות והממצאים שנתגלו במסגרת ההליך בכל הנוגע להתנהלות גורמי הביטחון בפרשה זו, הנוגעת לביטחון המדינה, מעוררים, לכל הפחות, סימני שאלה כבדים.

פסק הדין המקורי המלא נותר חסוי והודע לצדדים. לאור החשיבות שבפרסום הדברים, ולאור העובדה שפרטים רבים פורסמו במסגרת כתבה בתוכנית "מבט שני" לאחר ההשמטות המתחייבות מצרכי הביטחון מתפרסם בזאת פסק הדין.

1. רקע הדברים ומהלך הדיון בתובענה

א. הצדדים המעורבים בתובענה

התובעת 1, רחמני ד.א.מ עבודות עפר בע"מ, הינה חברה קבלנית לעבודות עפר והובלה, העובדת מזה שנים רבות עם מערכת הביטחון בישראל והינה ספק מוכר של משרד הביטחון. בין העבודות שאותן ביצעה התובעת 1 עבור מערכת הביטחון, המסתכמות בהיקף של מאות מיליוני ₪, ניתן למנות את פרויקט הקמת בסיס נבטים, הקמת מסוף שער אפרים והקמת גדר הביטחון. מנכ"ל התובעת 1 ובעליה הוא מר אמיר רחמני, אשר גם העיד מטעמה בהליך זה.

התובעת 2, פב טק (2003) בע"מ, הינה חברה הרשומה בישראל, אשר מיסדיה הם ה"ה משה רוטשילד והאחים דורון אלתר וישראל אלתר, אשר עד למועדים הרלבנטיים לתובענה צברו ניסיון רב בתחומם. ה"ה דורון אלתרומשה רוטשילד העידו מטעם התובעת 2 בהליך זה.     

יש לציין, כי המדינה העלתה טענה לחוסר יריבות ביחס לתובעת 2, כאשר לעניין זה נטען, כי המגעים בין הצדדים בעניין יישום הפתרון התנהלו בין דורון אלתר לבין נציגי מערכת הביטחון וכי אין למדינה כל היכרות עם התובעת 2, אשר כלל לא הייתה צד להליכים או למגעים בין הצדדים.