פס"ד בתביעה למתן פסק דין הצהרתי להצהרה על ביטול עסקת המתנה שנערכה בין האב לבתו הנתבעת

לפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגיש התובע כנגד בתו הנתבעת, לפיה יוצהר כי עסקת המתנה שנערכה בינו לבין הנתבעת, בוטלה כדין.

רקע כללי

התובע ואשתו המנוחה מ. ז"ל (אשר נפטרה ביום 00.00.2010) רשומים כבעלי זכויות במשק מס' .. במושב .. (להלן :"המשק" או "הנכס").

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא בתם של התובע והמנוחה מ. ז"ל, אחת מ- 10 ילדיהם.

ביום 22.1.2018 חתמו התובע והנתבעת על מסמכי עסקת מתנה. לפי עסקה זו, התובע יעביר לנתבעת במתנה את מלוא זכויותיו במשק. את העסקה ערכה עבורם עו"ד או. (להלן: "עו"ד או."), שעבדה באותה העת כעו"ד שכירה במשרדו של עו"ד אפ. (להלן: "עו"ד אפ."). להשלמת התמונה יצוין, כי עו"ד או. ועו"ד אפ. צוינו כנתבעים פורמאליים בלבד, מבלי שצורפו כצדדים להליך שלפניי.

מסמכי עסקת המתנה כללו בין היתר תצהירים וטופסי דיווח לרשויות המס. במסגרת התצהיר עליו חתם, הצהיר התובע כי הוא זכאי להירשם כבעלים על מלוא הזכויות בנכס וכי הוא מבקש להעביר לנתבעת ללא תמורה את מלוא זכויותיו בנכס במתנה מוגמרת וללא כל זכות חזרה. כמו כן ציין כי הנתבעת תאפשר לו להמשיך ולהתגורר בנכס עד אריכות ימיו (ראו: נספח 2 לכתב התביעה, להלן: "תצהיר עסקת המתנה").

ביום 15.1.2018 חתם התובע על ייפוי כוח בלתי חוזר, המסמיך את עו"ד או. ו/או עו"ד אפ. ו/או עו"ד אחרים ממשרדו לביצוע כל הנדרש לרישום עסקת המתנה ורישום הזכויות בנכס על שם הנתבעת. ייפוי הכוח נחתם בפני עו"ד בד. - עו"ד שכירה במשרדו של עו"ד אפ.