פס"ד בתביעה להפחתת מזונות שלושה קטינים

1. לפני תביעה להפחתת מזונות שלושה קטינים בני 9 ו- 5.5 (יליד 00.00.11 ותאומים ילידי 00.00.15) (להלן: "הקטינים").
2. ביום 00.00.17 אושר על ידי בית המשפט הסכם בעניין מזונות הקטינים שהועמדו על סך של 1,666 ₪ עבור כל קטין ו- 5,000 ₪ עבור שלושתם (להלן: "הסכם המזונות").
3. בסעיף 8 להסכם נקבע: "מוצהר כי בכפוף לאישור וקיום הסכם זה, לצדדים אין ולא יהיו טענות זל"ז בעניין מזונות ומדור הקטינים וזאת ללא כל קשר להסדרי הראיה ו/או חלוקת המשמורת".
4. כמו כן, נקבע בהסכם שהמשמורת על הקטינים תימסר לאם ונקבעו זמני שהות כדלקמן: בימי שני כולל לינה, ימי חמישי ולינה כל סופ"ש שני עד מוצ"ש. קרי, הקטינים שהו עם האב 3 לילות במהלך שבועיים.
5. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 00.00.08. מנישואים אלה נולדו הקטינים נשוא התביעה. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם התגרשו ביום 00.00.16.

טענות הצדדים

טענות התובע

6. התובע טוען כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכום המזונות שנקבע בהסכם: הרחבת זמני השהות, התדרדרות במצבו הבריאותי, עלייה בהכנסות הנתבעת וניהול משק בית משותף עם בן זוגה ולידת ילדים מאשתו החדשה.
7. התובע מציין שהנתבעת עו"ס בהכשרתה, עובדת הן כשכירה ב**** במשרה בהיקף של 80% והן כעצמאית ולאחר סיום לימודיה מתכננת לחזור לעבוד ב****. כיום הכנסת הנתבעת עלתה ומצבה השתפר, היא טסה לחו"ל מספר פעמים בשנה, הפחיתה את היקף משרתה והחלה ללמוד לימודי תואר שני כדי לקבל דרגה נוספת בעבודתה ולהגדיל את הכנסתה. החל ממאי 2019 הכנסתה הכוללת של הנתבעת בצירוף קצבת הילדים עומדת על 11,828 ₪. התובע טוען שהנתבעת מנסה להקטין את הכנסותיה על ידי העמסת הוצאות נסיעות. כמו כן, הנתבעת אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה שכן עובדת ב**** 12-13 יום בחודש.
8. התובע מוכר כנכה בשיעור של 90% מתקיים מקצבה חודשית 10,917 ₪ + תגמול בסך של 1,533 ₪ עבור אחזקה וניידות + תגמול בסך 1,003 ₪ עבור צרכים מיוחדים. בנוסף, אחת לשנה מקבל תשלום עבור ביטוח רכב רפואי ולקראת החורף מקבל קצבת ביגוד ע"ס 990 ₪ אולם סכומים אלה אינם נחשבים כרכיבי שכר והם נועדו לכיסוי הוצאותיו המיוחדות ולכן אין לקחת אותם בחישוב הכנסתו, שכן מטרתם להשוותו לאדם בריא.
9. התובע טוען שמצבו התדרדר ואילו מצבה של הנתבעת השתפר. התובע מפרט את הבקשות שהוגשו על ידי הנתבעת במהלך ניהול תיק המזונות וטוען שהטעתה את בית המשפט בהעלמת עובדות ולכן בסופו של יום בית המשפט פסק מזונות זמניים ע"ס 5,400 ₪.
10. עוד טוען התובע כי ההסכם עליו חתמו הצדדים לא כלל בחובו התייחסות לכלל הנושאים, שכן התברר כי הנתבעת העלימה כספים מביה"ד ומהתובע אשר לא קיבלו התייחסות במסגרת ההסכם, כך שלא מדובר בהסכם שאין לשנותו ושהוראותיו שלובות זו בזו והוכח בדיון כי במועד הפירוד הכנסותיה של הנתבעת עמדו על 11,600 ₪. מה עוד שבית הדין השתכנע שהנתבעת העלימה כספים ולכן השית עליה את מלוא הוצאות חוות הדעת. התובע מפנה לעדותה של הנתבעת שבעת החתימה על ההסכם הצהירה שהכנסתה עמדה על 6,600 ₪ וטוען שדברים אלה מוכיחים כי המזונות נקבעו על סמך מידע שקרי בדבר גובה הכנסות הנתבעת.
11. התובע טוען שאילו היה יודע שהכנסות הנתבעת עמדו על 11,600 ₪ לא היה מסכים שהמזונות יעמדו על 5,000 ₪ נוכח העובדה שהקטינים שוהים עמו מחצית מהזמן.
12. די בשיפור בהכנסותיה של הנתבעת על מנת להקטין את סכום המזונות. לאחר תשלום המזונות, לא נותר בידיו מספיק כסף לכיסוי צרכיו ולכיסוי צרכי ילדיו הקטינים . הנתבעת חיה ברווחה וברמה גבוהה בעוד הוא חי בעוני ולאחר תשלום המזונות נותר לו סכום של 5,100 ₪ למחייתו.
13. עוד טוען התובע כי לנתבעת בן זוג- ידועים בציבור- ומנהלת עמו משק בית משותף. בן הזוג עובד כ**** והתובע טוען שהכנסת בן הזוג עומדת על 13,000 ₪ לכל הפחות ויש לזקוף חלק מהוצאות הבית בגין השימוש של בן הזוג. טוען שהנתבעת סיכלה המצאת מסמכים המעידים על הכנסת בן זוגה.
14. לדברי התובע, הנתבעת מושכת סכומי כסף גבוהים שטוענת שמשמשים עבור כיסוי צרכי הקטינים, אך לא צירפה קבלות להוכחת טענותיה והסכומים מופרזים. מה עוד שהייתה שולחת את הקטינים ללא ציוד וללא בגדים. עוד מפנה להעברה ע"ס 2,000 ₪ לאחיה של הנתבעת וטוען אילו הייתה מצויה בקושי כלכלי, לא הייתה מעבירה סכום זה כמתנת לידה.
15. בסעיף 71 לתצהיר עדותו הראשית פירט את חובותיו ואת החזרי ההלוואות בהם נושא. מצבו הכלכלי קשה. מאז פסק הדין צבר חובות בסכומים גדולים המגיעים לכדי 260,000 ₪ ובנוסף צבר חובות לחברת החשמל בגין צריכת הצדדים עת התגוררו בבית אביו. לדבריו, בימים אלו מתנהל בבית הדין הרבני הליך בעניין הכנסותיה הלא מדווחות של הנתבעת. בגין החוב על סך 200,000 ₪ מחזיר מדי חודש 3,000 ₪. 60,000 ₪ חוב לפי פס"ד. נאלץ ליטול הלוואות ע"ס כ- 20,000 ₪ מהגיסות שלו  וטרם החזיר להן (סעיפים 28-29 לתצהיר עדות ראשית). הלוואה מ ******* שיתרתה עומדת על 14,354 ₪ וההחזר החודשי עומד על 354 ₪ ונושא בהחזר הלוואה לבנק ע"ס 2,248 ₪. מזה כשנה וחצי חלה התדרדרות במצבו הפיזי, אינו יכול לעבוד בבית ובכלל.
16. המזונות שמשלם גבוהים ומגיעים לכמחצית מגובה הכנסתו החודשית כאשר מתקיימת משמורת משותפת. בהתאם להחלטת בית הדין מיום 12.03.18 זמני השהות השתנו. דואג לקטינים ורוכש להם ביגוד, הנעלה ומזון. אף פעם לא קיבל את הקטינים עם תיק שמכיל את צרכי הקטינים ולכן הוא רוכש עבורם את כל מה שצריך. בעבר הקטינים שהו עמו 25% מהזמן ועם הנתבעת 75% אך כיום שוהים עמו 6.5/14 מהזמן. לאור המשמורת המשותפת, צרכי הקטינים משולמים בכפל.
17. התובע נשוי בשנית. הוא ואשתו חתמו על הסכם ממון ונקבע שכל אחד מהם נותר עם הרכוש שלו. אשתו בעלת עסק פטור והכנסתה החודשית הממוצעת עומדת על 4,500 ₪ שמשמשים אותה למחייתה ולכיסוי חובותיה. בינו ובין אשתו קיימת הפרדה רכושית מוחלטת.