פס"ד בתביעה להפחתת מזונות שהוגשה בחוסר תום לב מוחלט

האם יש להורות על הפחתת חיובו של התובע במזונות ילדים, שנקבעו בהסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין?

א' – העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים (להלן גם: האיש, האשה – בהתאמה) הם בני זוג לשעבר, הורים לשני ילדים בני כ 13 שנים ו-8.5 שנים. ביום 24.4.2018 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (להלן: ההסכם, פסק הדין – בהתאמה).

    

2. לעניין חיוב המזונות השוטף, הוסכם כי: "האב ישלם עבור מזונותיהם של הקטינים/הילדים סך כולל של 8,500 ₪ לחודש (4,250 ₪ לכל קטין)... מובהר בזאת כי דמי המזונות הנ"ל הינם "גלובליים" וישולמו לאם בכל ואלה נקבעו בין היתר בהתחשב בכלל הסכמותיהם של הצדדים בקשר לגירושין, על כל המשתמע מכך" (ר' סעיף 7.1. להסכם; הדגשה לא במקור).

    

3. עוד נקבע בהסכם כי האיש יהיה הבעלים הבלעדי של חברת ... (להלן: החברה), וכי כל צד יישאר עם זכויותיו הפנסיונית, פיקדונות, חסכונות, קופ"ג וכו' (ר' בסעיפים 9-10 להסכם) וכן, בין היתר: "בכפוף לסידור הגט בפועל ולשאר התחייבויות הבעל בהסכם זה מוותרת האשה על כתובתה..." (ר' סעיף 15 להסכם).

    

   עוד ובנוסף סוכם כי לא תוגש כל תביעה "מכל מין וסוג שהוא לכל ערכאה בקשר לקבוע בהסכם זה..." (ר' סעיף 1.3 להסכם), ובפרט: "... לא תוגש על ידי [מי] מהם כל תביעה להגדלה או להפחתת דמי המזונות הקבועים בהסכם זה, וכי לא תהיה...[ב]הרעה במצבו הכלכלי של מי מהצדדים כדי להוות עילה להגדלת או הקטנת דמי המזונות, וכן לא יהיה בדברים האמורים שינוי ו/או שינוי נסיבות מהותי ו/או או דבר לא צפוי כדי להביא להגדלה או להקטנת דמי המזונות, על המשתמע מכך" (ר' סעיף 7.8 להסכם).

    

4. הצדדים נשמעו בפני ולאחר שהוגשו סיכומים, בשלה העת ליתן פסק דין זה.