פס"ד בתביעה להפחתת מזונות לשני קטינים

1. לפני תביעה להפחתת מזונות שני קטינים בני 12 ו-8 (ילידי 08. X.X.ו- 12. X.Xבהתאמה) (להלן: "הקטינים") שנקבעו בהסכם גירושין שאושר ביום 07.07.15 (נספח א' לסיכומי התובע).
2. במסגרת הסכם הגירושין הועמדו מזונות הקטינים ע"ס 1,850 ₪ לכל קטין החל מ- 05/15 ולמשך 12 חודשים ולאחר מכן הסכום יעלה ל- 2,100 לכל קטין (סעיף 8(א) להסכם). עוד נקבע כי הצדדים יישאו במחציות הוצאות חינוך ובריאות וכל אחד ישלם את חלקו לגורם שיש לשלם לו. כן נקבע בסעיף 8 (ט) להסכם כי ככל ומשכורתו של האב תעלה על הסך של 11,000 ₪ נטו יתווסף לסכום המזונות סך של 300 ₪ עבור שני הקטינים.

עוד נקבע בהסכם כי המשמורת על הקטינים תהיה בידי האם (סעיף 4 (א) להסכם) ונקבעו זמני שהות (סעיף 5 להסכם) עם האב: לינה לילה אחד באמצע שבוע וכל סופ"ש שני מסיום המסגרות החינוכיות או בשעה 12:00 ביום שישי ועד מוצ"ש בשעה 20:00.

חלוקת חגים לסירוגין ובמהלך חופשת הקיץ ישהו הקטינים עם האב 3 שבועות במצטבר.

3. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 07.X.X. מנישואים אלה נולדו הקטינים נשוא התביעה. נישואי הצדדים עלו על שרטון. הצדדים נפרדו בחודש 04/14, ביום 07.07.15 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר בפני בית המשפט וביום 15.X.X התגרשו.
4. ביום 04.02.20 ניתן פסק דין בתביעת המשמורת שהגיש התובע (תלה"מ 59549-10-18) וניתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר מיום 27.01.20 ונקבע שהמשמורת על הקטינים תהיה משותפת וזמני השהות יהיו כדלקמן: הקטינים ישהו בימים ראשון ורביעי אצל האב, שני ושלישי אצל האם. ימי חמישי לסירוגין אצל כל אחד מההורים ובסופי שבוע לסירוגין במהופך אצל כל אחד מההורים מיום שישי ועד ראשון בבוקר. כן נקבע שזמני השהות יחולו גם בחופשות ובחגים הצדדים יחלקו ביניהם בחלקים שווים ולסירוגין.
5. בהסכמת הצדדים נקבע כי פסק הדין יינתן על סמך סיכומי הצדדים והחומר המצוי בתיק.

טענות התובע

6. התובע מפנה לפסק הדין בתביעת המשמורת שם נקבע כי המשמורת תהיה משותפת. החל מיום 31.10.19 המשמורת משותפת, כאשר קודם לכך שהו הקטינים 6 לילות עם האב ו- 8 לילות עם האם ובתקופה זו שילם את מלוא המזונות. המזונות שנקבעו בהסכם היו מדורגים וכיום נושא במזונות בסך של 4,000 ₪ ומחציות הוצאות חינוך.
7. בחודש 10/17 פתח הליך יישוב סכסוך וניסה לגבש הסכמות עם הנתבעת הן בעניין המשמורת והן בעניין המזונות, אך ניסיונותיו לא צלחו. הרחבת זמני השהות מיום באמצע שבוע וכל סופ"ש שני לזמני שהות שוויוניים, מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של המזונות שנקבעו בהסכם. כמו כן, מפנה התובע לבע"מ 919/15 וטוען כי תביעתו הוגשה בתום לב.
8. התובע טוען שיש להתחשב בנסיבות הכלכליות הספציפיות של הצדדים על מנת שלא ייווצר מצב בו הקטינים חיים בבית האב בעוני ובבית האם בעושר.
9. בהתחלה היה מובטל וכיום הוא מייסד ומנהל תחנת רדיו המשודרת מ ***** והשדרנים עושים זאת בהתנדבות. כיום הוא משתכר סך של 3,250 ₪ וללא סיוע מאביו ובת זוגו, היה מגיע לפת לחם. בשנת 2019 הכנסתו החודשית הממוצעת עמדה על כ- 1,880 ₪. התובע טוען שאין לראות בכספים שמקבל מאביו כהכנסה, שכן מדובר בסיוע בלבד.
10. התובע טוען כי הצדדים חיו ברמת חיים צנועה וכיום משתתף במחצית הוצאות הבית לרבות הלוואה שניטלה לצורך רכישת רכב, כאשר סך ההלוואות לא כולל יתרת חובה בבנק עומד על כ- 137,000 ₪. ההוצאות החודשיות גבוהות מאוד ובחודש ינואר 2020 למשל הסכום עמד על 14,580 ₪ וחשבון הבנק מצוי ביתרת חובה תמידית בסך של כ- 20,000 ₪.
11. התובע מתגורר עם בת זוגו ולהם תינוקת בת שנה וחצי כיום. בתחילת ההליכים התגוררו התובע ובת זוגו בדירה שכורה ב **** וכיום מתגוררים ב******* מקום עבודתה של בת זוגו, הדירה בשטח של כ- 60 מ"ר.
12. מנגד, הנתבעת עובדת הן כשכירה והן כעצמאית והכנסתה החודשית הממוצעת עומדת על כ- 6,150 ₪. לא זו אף זו, הנתבעת לא ממצה את פוטנציאל השתכרותה ובוחרת לעבוד מספר מועט של שעות חרף העובדה שהקטינים שוהים עימו מחצית מהזמן. כמו כן, מדי חודש יש לנתבעת הכנסה חודשית ממקור לא ידוע בסך של כ- 3,000 ₪, כך שהכנסותיה החודשיות עומדות על כ- 14,000 ₪ (כולל המזונות ומענקים שמקבלת). עיון בתדפיס כרטיסי אשראי מלמד שהנתבעת מרבה בקניות ואכילה במסעדות.
13. התובע טוען כי מאז ומתמיד סיפק את צרכי הקטינים שאינם תלויי שהות אך הנתבעת לא הצהירה בדיון שהיא אינה ההורה המרכז. בנסיבות העניין, יש לבטל את חיובו במזונות קטינים החל מיום הגשת התביעה ולקבוע שכל אחד מהצדדים יישא במישרין בהוצאות הקטינים בעת שהותם עמו. התובע מבקש שלא לקבוע הורה מרכז.
14. מאז החתימה על ההסכם נושאים הצדדים בחלקים שווים בהוצאות החריגות והתשלום נעשה ישירות לגוף שיש להעביר אליו את התשלום, כאשר הוצאות החינוך יתחלקו ביניהם לאחר ניכוי מענק הלימודים מטעם המל"ל. לאור התנהגות הנתבעת, יש לקבוע שהוצאות ישולמו בכפוף לקבלת הסכמת ההורה השני מראש, אלא אם כן לא ניתן לקבל את אישורו מפאת דחיפות העניין. אשר על כן, שני הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החריגות. התובע לא מתנגד לכך שהנתבעת תמשיך לקבל את קצבת הילדים וסכום זה יתווסף להכנסתה הפנויה.
15. יש להעמיד את סכום הצרכים השוטפים של כל אחד מהקטינים על סך של 1,600 ₪. חיובו במזונות יהיה מנוגד להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15. התובע מציע להעמיד את פוטנציאל השתכרותו על סך של 6,260 ₪ (סך זהה להכנסת הנתבעת מעבודתה כשכירה). לאור זמני השהות, יש לקבוע שכל אחד מהצדדים יישא בצרכי הקטינים, תלויי השהות ושאינם תלויי שהות, באופן ישיר בעת שהות הקטינים עמו.
16. דמי המדור המשולמים על ידו עומדים על 400 ₪ כאשר הנתבעת מתגוררת בדירת 4 חדרים והציגה שני חוזי שכירות שמועד העזיבה בהם שונה ודמי השכירות עומדים על 3,700 ₪ כאשר לא ברור לתובע האם חדר אחד משמש עבור העסק של הנתבעת.