פס"ד בתביעה לבן ממשיך בשל קיומו של חוזה למראית עין-משכנתא

השאלה שעל הפרק:

האם יש להצהיר על התובעים (בני זוג) כ"בנים ממשיכים" במשק מס' 20 הידוע כגוש xxx  חלקה xxx (להלן: "המשק"),  במושב xxx (להלן: "המושב").

רקע רלוונטי : 

1. התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), הוא בנם של המנוחים פלונית ואלמוני (להלן: "המנוחים" ו/או "ההורים" ויקראו בנפרד גם "האם" ו"האב" בהתאמה) אשר הינם בעלי הזכויות כברי רשות במשק החקלאי בו התגוררו כל חייהם. התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת") היא אשתו של התובע והם נישאו זה לזו בשנת 1994.

2. הנתבעים 2-8 הינם אחיו של התובע (להלן: "הנתבעים") והנתבע מס' 1 הינו אחיו למחצה של התובע אשר הסכים בכתב הגנתו לסעדים המבוקשים בכתב התביעה.

3. בהתאם לתעודות הפטירה שצורפו, האם הלכה לבית עולמה ביום 10.9.2012 והאב הלך לבית עולמו ביום 18.8.2016.

4. אין חולק, כי בחודש מאי 2000 נערך הסכם מתנה בין התובעים לבין המנוחים, במסגרתו העניקו להם המנוחים 600 מ"ר משטח המשק לבניית בית מגורים (להלן: "ההסכם לבניית הבית"). בהסכם לבניית הבית  צוין, בין היתר כי הרשות לבנות במשק הינה בלתי חוזרת, והתובעים לא מונו במסגרתו כבנים ממשיכים (כך גם לטענת התובעים).

5. לדידם של התובעים, במהלך אותה שנה וביום 19.11.00 חתמו המנוחים על כתב מינוי במסגרתו הודיעו  על רצונם למנות את התובעים כבנים ממשיכים במשק שלהם (להלן:  "כתב המינוי"). כתב המינוי אושר ביום 21.11.00, ע"י ועד האגודה של המושב, כעולה מפרוטוקול 0263 אשר צורף כנספח 11 לכתב התביעה. (על ההבדלים במסמך הפרוטוקול 0263, בהמשך). 

6. התובעים עברו להתגורר במושב בשנת 2002 והתגוררו תחילה בבית ההורים עד להשלמת בניית בית מגוריהם מכוח ההסכם ממאי 2000.

7. אין חולק כי בין רמי (בעלים /משכיר), הסוכנות היהודית- המיישבת (להלן: "הסוכנות") והאגודה השיתופית של המושב (להלן: "האגודה") נחתם חוזה שכירות אשר נועד להסדיר את החזקה במקרקעין (להלן: "הסכם המשבצת" ו/או "חוזה המשבצת"). מדובר "בהסכם תלת צדדי" במסגרתו נקבעו, בין היתר  הוראות להעברת זכויות מבר רשות לאדם אחר, וכן נקבע כי יש להשלים את הרישום של מינוי בן ממשיך במוסדות המיישבים, אולם הרישום לא הושלם.