פס"ד בתביעה לביטול פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים

1. על הפרק בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה.
2. הצדדים נישאו בשנת ---- ונולדו להם ארבעה ילדים.
3. בשנת ----- יחסי הצדדים עלו על שרטון והאשה הגישה תביעה למזונות אישה, תביעה למזונות קטין, תביעה למשמורת קטין ותביעה רכושית לאיזון משאבים (תלה"מ 42848-03-17, תלה"מ 42924-03-17, תלה"מ 56457-03-17, תלה"מ 62243-03-17).
4. מנגד, הגבר הגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים ברח' --------- (להלן – "דירת המגורים") ותביעה לחיוב האישה בדמי שימוש בעבור התקופה בה האישה התגוררה בדירת המגורים לאחר הפירוד (תלה"מ 42446-09-17, תלה"מ 42482-09-17).
5. ביום 19.9.17 התקיים דיון קדם משפט מאוחד במלוא ההליכים בעניינם של הצדדים. הצדדים הסכימו לנסות להידבר ביניהם על מנת להגיע להסכמות כוללות ועל כן, בכדי לאפשר לצדדים שהות לנהל מו"מ, נקבע דיון קדם משפט נוסף ליום 6.11.17 בתיאום מול יומני ב"כ הצדדים.
6. לדיון קדם המשפט השני ביום 6.11.17 הגיעה האישה כשהיא מלווה בבאת כוחה, עו"ד יפית ברדיס רוקח, באחותה הגב' ------- ובבתה ------ אשר היתה באותה העת בת כ--- שנים, נשואה ואם לשניים.
7. כבר בפתח הדיון הודיעה ב"כ האישה כי האישה מוכנה לפירוק שיתוף בדירת המגורים לאחר חוו"ד אקטואר, על מנת לבחון את האפשרות שהאישה תרכוש את חלקו של הגבר הדירה. ב"כ הגבר הסכים למתווה שהציעה ב"כ האישה לפירוק השיתוף ובהתאם, ניתן פסק דין המורה כי לאחר שתתקבלנה חוו"ד שמאי ואקטואר, תינתן לצדדים שהות בת 60 ימים לצורך גיבוש הסכמות לפירוק השיתוף בדרך של העברת הבעלות המלאה לצד אחד, תוך ביצוע תשלומי איזון (להלן – "פסק הדין").
8. כן נפסק כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות לפירוק השיתוף בדירת המגורים בתוך פרק הזמן האמור, יודיעו ב"כ הצדדים האם הם מבקשים מינוי ככונסי נכסים (סעיפים 5(ו)-(ח) לפסק הדין מיום 6.11.17).
9. ביום 22.3.18 הוגשה חוו"ד שמאי; ביום 19.12.18 הוגשה חוו"ד אקטואר.
10. ביום 21.2.2019, משחלפה התקופה בת 60 הימים אשר הוקצתה לצדדים לצורך גיבוש הסכמות פנימיות לפירוק השיתוף, הגישו ב"כ הצדדים בקשה משותפת ומוסכמת למנותם ככונסי נכסים ובית המשפט נעתר כמבוקש.
11. ביום 13.11.19 הגישו ב"כ הצדדים בכובעם ככונסים בקשה משותפת להורות לאישה להימנע מלפעול לסיכול מכר דירת המגורים. הכונסים הודיעו כי האישה מסרבת לאפשר להם להיכנס לדירה על מנת להציג אותה למתעניינים ועתרו לצו אשר יורה לה לשתף פעולה עם הליכי הכינוס.
12. נוכח האמור בבקשה המשותפת, הוריתי לאישה ביום 17.11.19 להימנע מסיכול הכינוס ולאפשר לכונסים לתאם מועדים להצגת דירת המגורים למתעניינים.
13. ביום 5.12.19 הודיעה האישה על שינוי ייצוג.
14. ביום 11.12.19 הודיעו כונסי הנכסים כי האישה ממשיכה לסכל את הליכי המכר ומסרבת לאפשר כל כניסה לדירת המגורים. לאור האמור, עתרו הכונסים למתן צו לפינוי האישה מדירת המגורים, על מנת לאפשר את הליכי המכר.
15. ביום 9.1.2020 הגישה האישה תשובה לבקשת הכונסים, באמצעות ב"כ החדש, עו"ד יגאל וייס, בה טענה כי היא חרשת בשיעור של 65%, נטולת השכלה ועבדה במהלך השנים במשק הבית המשותף. האישה טענה כי פסק הדין שגוי וכי באת כוחה הקודמת פעלה ברשלנות ובמרמה, שכן האישה הסכימה אך ורק לפירוק שיתוף בדרך של רכישת חלקו של הגבר בדירת המגורים על ידה, ובשום פנים לא על דרך של מכירת דירת המגורים לצד שלישי.
16. תשובת האישה הועברה לתגובה משלימה של הכונסים ולאחר הגשתה, ניתנה ביום 19.1.2020 החלטתי כדלקמן:

...

ביום 11.12.19 הגישו הכונסים בקשה משותפת נוספות למתן הוראות, בין היתר לפינוי התובעת, לצורך קידום הליכי הכינוס. התובעת הגישה תגובה מתלהמת, הכוללת, בין היתר,  טענות כנגד פסק הדין החלוט של בית משפט זה משנת 2017.