פס"ד בתביעה לביטול הסכם גירושין וממון אשר קיבל תוקף של פסק דין

תביעה לביטול הסכם גירושין וממון, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה ביום 16.05.11 (להלן: "הסכם הגירושין").

העובדות הצריכות לעניין

1. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 9.9.2003. מנישואי הצדדים נולדו שני ילדים. החל מחודש ספטמבר 2010, החלו הצדדים לנהל האחד כנגד השניה הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע.
2.  ביום 16.05.11, אושר כאמור הסכם הגירושין. אין מחלוקת כי זמן קצר לאחר אישור הסכם הגירושין שבו הצדדים לחיות בשלום בית, וביום 05.06.12 אישר בית הדין הרבני האזורי הסכם לשלום בית, אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם שלום הבית").
3. כעבור למעלה משלוש שנים, בחודש ספטמבר 2014, נפרדו הצדדים, וביום 14.7.2015 התגרשו זמ"ז.
4. ביום 1.1.2015 הוגשה התובענה שלפני, לביטול הסכם הגירושין.
5. ביום 17.5.2015 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו עמדה התובעת על המשך בירור התובענה.
6. ביום 7.1.2016 התקיים דיון נוסף במהלכו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יינתן פסק דין על פי החומר המצוי בתיק. וסיכומים שיוגשו. עוד הוסכם כי ככל שהתובענה תידחה, תידחה גם תביעת המזונות שהוגשה במקביל (תמ"ש 10825-02-15), וככל שהתובענה תתקבל, ניתן יהא לברר את תביעת המזונות.
7. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב והגיעה העת ליתן פסק דין.

תמצית טענות התובעת

1. בעיקרה, טענת התובעת היא, כי הואיל והצדדים שבו להתגורר ביחד ואף כרתו הסכם לשלום בית, שהחזיק מעמד כשלוש שנים, יש לראות בהתנהגות הצדדים (קרי- שלום הבית) כמי שמלמדת על בטלות הסכם הגירושין. לפיכך, יש לראות את התנהלות הצדדים לאחר הפירוד הנוכחי, כעצמאית ומנותקת הן מן הסכם הגירושין והן מהסכם שלום הבית. לאחר שהצדדים חזרו לחיים המשותפים, התבטל הסכם הגירושין והסכם שלום הבית על דרך ההתנהגות של שני הצדדים תוך תיאום מלא.
2. התובעת אף טוענת, כי סעיף 26 להסכם קובע מפורשות כי לצדדים לא תהיינה תביעות הקשורות לקשר הנישואים שביניהם ומכך מבקשת להסיק  כי העדר תביעות וטענות מותנה בקיום הסכם הגירושין ובמתן הגט. כיוון שלשיטת התובעת הצדדים לא התגרשו על סמך הסכם הגירושין וכיוון ששאר הוראות הסכם הגירושין לא קוימו כאמור, אין ספק כי הסכם הגירושין בוטל מכללא על ידי התנהגות הצדדים.
3. עוד טוענת התובעת כי הסכם שלום הבית מעקר הלכה למעשה את הסכם הגירושין מכל תוכן. התובעת אף טוענת שעם מתן גט הפיטורין על ידי הנתבע לתובעת, הסכם שלום הבית התבטל מאליו, ללא שום צורך בפעולה פוזיטיבית, אקטיבית ויזומה כלשהי מצד בית הדין הרבני.
4. הסכם הגירושין, פסקי הדין של בית המשפט, הסכם שלום הבית ופסק דינו של בית הדין הרבני שנתן תוקף להסכם שלום הבית, מעולם לא קוימו בפועל, אף לא מקצתם, ואף אחד מהצדדים לא עמד על קיומו. 

תמצית טענות הנתבע

1. בין היתר, הנתבע טוען, כי הסכם שלום בית אושר על ידי בית הדין הרבני וקיבל שם תוקף של פסק דין. סעיף ב' להסכם שלום הבית קובע, כי הסכם הגירושין נשאר בתוקפו. זאת, בין היתר, הואיל והצדדים צפו את האפשרות, ששלום הבית לא יצלח והביעו את רצונם, לפיו אין ברצונם לחזור לשלום בית כדי לבטל את הסכם הגירושין.