פס"ד בתביעה לאכיפת קשר הורי והסדרי שהות בין אב לבין ילדים שנולדו מחוץ לנישואין

האם יש לחייב אב לקיים הסדרי שהות עם ילדים שנולדו לו מחוץ לנישואין, כתוצאה מחיים כפולים שניהל, חרף התנגדותו?

רקע רלוונטי וטענות הצדדים

1. התובעת, אישה גרושה, והנתבע, גבר נשוי ואב לשלושה ילדים בגירים, ניהלו קשר רומנטי משך כשני עשורים, והם הורים לשלושה בנים: XXX, שבעוד כשלושה חודשים ימלאו לו שמונה עשרה שנים, XXX, בן כשלוש עשרה שנים, וXXX, בן כעשר שנים (יחד להלן 'הקטינים').

2. אין מחלוקת שהתובעת ידעה, לכל אורך הדרך, שהנתבע נשוי ואב לילדים, ושיתפה עמו פעולה בהסתרת הקשר ביניהם. הצדדים חלוקים האם הנתבע הבטיח לתובעת שיעזוב את אשתו אם לאו, אך מחלוקת זו אינה רלוונטית להליך זה. הסתבר שגם הקטינים ידעו, בזמן אמת, שלנתבע יש 'משפחה אחרת' עמה הוא מתגורר.

3. הנתבע לא נרשם כאביהם של הקטינים לאחר לידתם, והם נושאים את שם משפחתה של התובעת, ומאז לידתם הם מתגוררים עמה. התובעת והנתבע מעולם לא התגוררו תחת קורת גג אחת, ולכל אורך השנים הנתבע התגורר עם אשתו וילדיו. הנתבע נהג להגיע לבית התובעת מספר פעמים בשבוע למספר שעות ובנוסף, אחת לכמה שבתות.

4. לפני כשנתיים הנתבע ניתק את הקשר בינו לבין התובעת, ומאז גם לא מתקיים קשר כלשהו בינו לבין הקטינים.

5. כחודשיים לאחר שהקשר בין הצדדים נותק, התובעת הגישה בקשה ליישוב סכסוך (י"ס 40181-11-18). במרץ 2019 ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים בעניין מזונות הקטינים, ובמעמד זה הצדדים הצהירו שאין להם טענות רכושיות האחד כנגד השני (תה"ס 52864-02-19). באוקטובר 2019, הנתבע עתר ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת לאחר שהתובעת הגיעה למקום מגוריו ויצרה קשר עם בני משפחתו. בהסכמת התובעת, ומבלי להודות בטענות הנתבע, ניתן צו האוסר עליה להטריד את הנתבע בכל מקום ובכל דרך (ה"ט 61295-09-19). לאחר מספר ימים הוצהר על אבהות הנתבע על הקטינים, בהתאם לתוכן חו"ד לסיווג רקמות (תמ"ש 31084-05-19).

6. עניינו של הליך זה בתביעת התובעת לקביעת הסדרי שהות של הקטינים עם הנתבע. בכתב התביעה, המונה ארבעה סעיפים קצרים, עתרה התובעת לקבוע הסדרי שהות בין הנתבע לקטינים, ללא כל פירוט. כשהחלה מעורבות העו"ס לסדרי דין התובעת טענה שיש לקבוע הסדרי שהות של הנתבע עם הקטינים אך ורק בכל סוף שבוע שני ולחייבו לקחת אותם לביתו, ואם מתווה זה לא יתקיים או אז אין לקבוע זמני שהות כלל. בהמשך, טענה התובעת בתצהיר עדותה הראשית, שיש לקבוע הסדרי שהות של הקטינים עם הנתבע פעמיים בשבוע 'לפחות', ובנוסף, לחייב את הנתבע לקחת את הקטינים לביתו בכל סוף שבוע שני, ואף לקבוע סנקציה כספית מקום שהנתבע יפר את ההסדרים שייקבעו. התובעת הוסיפה שעל אף הנסיבות המיוחדות על בית המשפט לקבוע הסדרי שהות של הנתבע עם הקטינים על מנת ליתן משמעות מעשית לטובת הקטינים.

7. הנתבע טען שבמציאות הקיימת היום, הוא אינו יכול, על אף רצונו, להיות בקשר עם הקטינים, ואם התובעת לא היתה מתנכלת לו ולבני משפחתו, סביר שיכול היה לשמור על קשר עם הקטינים. לטענתו, אינו מתנער מחיוביו כלפי הקטינים ויעשה כמיטב יכולתו לצורך חידוש הקשר עמם, ובלבד שלא יאבד את 'משפחתו המקורית'. הנתבע הוסיף שהוא מקווה שבעתיד הלא רחוק, לאחר שאשתו וילדיו הבגירים 'יכילו את הסיטואציה', יוכל לחדש את הקשר עם הקטינים ולקיים זמני שהות עמם.