פס"ד בתביעה לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף בדירת מגורים.

פסק דין זה עוסק בתביעה לאיזון משאבים שהגישה התובעת ( להלן גם: " התובעת" ) ב- 4/11  כנגד בעלה לשעבר ( להלן:" הבעל" או " הנתבע" ), בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג -1973

(להלן: " חוק יחסי ממון" ) ובתביעה רכושית - פירוק שיתוף שהגיש הבעל ב- 11/11.

בגדרי  פסק דין זה ובהתאם להסכמות הצדדים בדיון מיום 20/11/12 אכריע גם בסוגיות הבאות:

א.         גובה דמי המדור בהם יחויב הנתבע בגין מדור שלושת הקטינים, ילדי הצדדים, לאחר

            שתימכר דירת הצדדים המשותפת שמשמשת למגוריהם;

ב.         חיוב הנתבע באחזקת מדור ובהוצאות בגין חינוך שלטענת התובעת לא נפסקו במסגרת פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, בתביעת המזונות.

רקע תמציתי

1.         הצדדים נישאו זל"ז ביום 14/3/00 והתגרשו ביום 13/7/11. מנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, ע' ילידת 15/3/01, ד' ילידת 25/12/03 ו-ד' ילידת 23/8/06.

התובעת בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אך אינה עובדת. הנתבע עובד כנהג שכיר בחברת "***".

לצדדים דירה משותפת ( להלן: " הדירה" ) ביחס אליה ניתן צו לפירוק שיתוף.

2.         ביום 29/5/11 ניתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעת מזונות אישה וילדים שהגישה התובעת כנגד הנתבע, לפיו חויב הנתבע, בין היתר, לשלם בגין מזונות הקטינים סך של 3,600 ש"ח וכן לשלם את מלוא ההחזר החודשי של הלוואת המשכנתא ע"ס כ- 3,200 ש"ח, זאת לצורך הבטחת מדורם של הקטינים ושל האישה. בהתייחסי למזונות אישה קבעתי שם, כי הסכום האחרון מהווה, בין היתר, השלמת מזונותיה ( להלן: "פסק הדין למזונות" ).  

3.         בהחלטה מיום 8/5/12 קבעתי, כי מועד הקרע- המועד הקובע לאיזון המשאבים הוא 1/5/11.

בדיון שהתקיים ביום 25/6/12 נקבע, גם בהסכמת הצדדים, כי אין מקום במקרה זה למנות אקטואר שיבחן ויעריך את הזכויות והחובות שיש לצדדים, נוכח ההיקף המצומצם של הזכויות. הצדדים נדרשו לסכם טענותיהם, לרבות בשאלה כיצד יש לאזן את המשאבים.

טענות הצדדים

4.         התובעת טענה, כי בבעלותה רכב מסוג *** שנת ייצור 2000 ( להלן: "הרכב" ) אותו קיבלה במתנה, לא בשימוש, ואינו בר איזון.

עוד טענה, כי הנתבע צבר זכויות סוציאליות ופנסיוניות, לרבות קרן השתלמות וביטוח מנהלים במגדל חברה לביטוח בע"מ. לטענתה, הנתבע צבר סך של 153,332 ש"ח בארבע פוליסות בחברת "מגדל בע"מ" מתוכם סך של  67,700 ש"ח המהווים פיצוי, למקרה והנתבע יפוטר מעבודתו.

התובעת טענה, כי היא זכאית לקבל מחצית הסך של 85,632 ש"ח ( 153,332 - 67,700 ) בצירוף התוספות להן יהא זכאי הנתבע ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

לטענתה, היא גם זכאית לקבל מחצית כספי הפיצויים לכשישולמו לנתבע.

התובעת הוסיפה, כי לנתבע קרן השתלמות במגדל- מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בסך של 15,371 ש"ח, נכון ליום 21/6/12 והיא זכאית למחצית הסכום שנצבר למועד הקרע.