פס"ד בתביעה בעניין עסקאות רכישת ומכירת דירות בגרמניה נ' עדי אברהם קייזמן

לפני בימ"ש בקשת התובע למתן פסק דין נגד נתבע 2, הוא מר קייזמן.

1. התובע טען בכתב התביעה כי ניהל באמצעות מר קייזמן, עסקאות של רכישת ומכירת דירות בגרמניה. לאחר ביטול העסקה השלישית, היה אמור לקבל כספו בחזרה ממכירת הדירה לאחר.

2. התובע טען כי קיבל חלק מכספו, אך נותרה יתרה בסך של 46,800 יורו. לדברי התובע, נודע לו כי הדירה נמכרה בפברואר 2019 וכי הנמתבעים "מאחזים עיניו" מאז ו"עושים ככספו כבשלהם".

3. מר קייזמן הגיש כתב הגנה וטען שאין להרים מסך ההתאגדות ולכן יש לדחות התובענה נגדו.

4. לגוף התביעה טען כי התובע קיבל בטעות החזר גדול יותר ולכן אין כלפיו חוב.

5. התובע ביקש שבימ"ש יקבע כי המצאה למר קייזמן תראה כהמצאה לנתבעת 1 ומר קייזמן התנגד לבקשה. בהחלטה מיום 14.1.20 בימ"ש קבע כי מר קייזמן המעיט בתשובתו לבימ"ש בקשר בינו ובין נתבעת 1 ודי בגילוי החסר על ידי מר קייזמן לגבי החזקותיו בשרשור בנתבעת 1 כדי לקבל הבקשה.

6. ביום 17.5.20 התקיים דיון בבקשת ב"כ של מר קייזמן לשחרר אותו מייצוג.

7. ב"כ מר קייזמן אמר בדיון כי מר קייזמן "מודע לדיון היום. גם אני וגם עו"ד דינובצקי עדכנו אותו בשתי שיחות שונות לגבי הדיון היום."