פס"ד בתביעה בין אחים בעניין עסקה במקרקעין שנטען כי היא מזויפת

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ל. דהן חיון) בתמ"ש 2317-01-19 מיום 29.5.19 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לסילוקה על הסף של תביעת אחיו המשיב כנגדו.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי היא מצריכה תשובה וזו הוגשה.

בהמשך, התייצבו הצדדים לדיון לפני במהלכו שבו והפנו לטענותיהם במסגרת הבקשה והתשובה.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה וזאת ביחס לסוגיה אחת – הדין החל על שאלת ההתישנות והנפקויות של יישומו על המקרה שלנו, משבית משפט קמא בחן סוגיה זו בהתאם לסעיף 7 לחוק ההתישנות במתכונתו עובר לתיקון תשע"ה – 2015 (תיקון מס' 5), ולדחות את הבקשה ביחס ליתר ההשגות שהועלו בגדרה. כמו כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסוגית ההתישנות אני מורה על דחיית הערעור.

את טעמיי אפרט בהמשך אך תחילה לעובדות הצריכות לענייננו:

הצדדים הינם אחים, בניו של המנוח ד.מ ז"ל (להלן: "המנוח") ולהם אחים נוספים.

הצדדים ואחיהם קיבלו בירושה מהמנוח, זכויות שונות במקרקעין, ובין היתר, בחלקהXX גוש XXX מאדמות היישוב XXX (להלן: "המקרקעין").

ביום 27.6.1993 נרשמו זכויות המשיב בשיעור 1/10 מהמקרקעין על שם המבקש וזאת בעקבות עסקת מכר ללא תמורה שנערכה בשנת 1979.

בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש, הוא עתר לסעד הצהרתי המכריז עליו כבעלים של 1/10 חלקים במקרקעין אשר נרשמו כאמור בשנת 93' על שם המבקש. לדידו, יש למחוק או לתקן את פנקס הזכויות בקשר למקרקעין בהתאם, הואיל והרישום על שם המשיב, נעשה שלא כדין, ללא ידיעתו, ללא הסכמתו, ללא חתימתו על מסמכים כלשהם ובוודאי לא על מסמכי מתנה או העברה ללא תמורה, וכי מסמכים המתיימרים לשקף עסקה כזו, מזויפים ומהווים חלק ממעשה המרמה.

המשיב טען כי דבר הזיוף והמרמה נודע לו במקריות ורק לאחר שביקש לבצע מדידות או חלוקה בשטח בין האחים האחרים, מהלך השנים האחרונות, וכי משנודע לו דבר הזיוף, פנה הוא למבקש וניסה בכל דרך אפשרית לגרום לו לחזור בו ממעשיו החמורים.