פס"ד בתביעה בגין לשון הרע, אמירות גזעניות ותקיפה

לפני ביהמ"ש תביעה בגין לשון הרע ותקיפה.

כתב התביעה

1. התובע הגיש ביום 15.5.19 כתב תביעה בגין לשון הרע נגד הנתבע בסך של 400,000 ₪. התובע טען כי הנתבע, בעלי חנות ליד עסקו, העליב אותו, מספר פעמים, לרבות בגין היותו ערבי, ואף לפני קהל הסועדים במסעדה שמנהל התובע. כמו כן, התובע טען שהנתבע תקף אותו.

כתב ההגנה

2. הנתבע הגיש ביום 15.7.19 כתב הגנה בו טען כי התביעה נועדה להשתיקו עקב הליך אחר אותו יזם נגד התובע בגין נזקי רטיבות. הנתבע טען שהסכסוכים בין הצדדים הולידו שורה של ויכוחים ועימותים, אשר במסגרתם נאמרו אמירות כאלו ואחרות, בעידנא דריתחא, שלא מהוות הוצאת לשון הרע ולא כללו כל מידע מסוים על התובע.

כתב התשובה

3. התובע הגיש ביום 18.7.19 כתב תשובה בו טען כי הרקע למחלוקת בין הצדדים שהציג הנתבע הינו "מעוות, שקרי ומופרך".

הדיון הראשון

4. ביום 3.12.19 התקיים הדיון הראשון. ביהמ"ש הציע לצדדים הצעה ומכיוון שלא הושגה הסכמה, קבע לוח זמנים למיצוי הליכים מקדמיים.

הדיון השני

5. ביום 13.2.20 התקיים הדיון השני. ביהמ"ש דן בבקשות המקדמיות של הנתבע ונתן החלטות.

מיצוי הליכים מקדמיים ומתן צו להגשת ראיות

6. הנתבע הודיע ביום 5.3.20 כי מוצו הליכים בבקשות המקדמיות שהגיש ולכן ביהמ"ש נתן צו להגשת ראיות. התובע, לאחר שביקש וקיבל מספר ארכות, הגיש ראיותיו ביום 10.5.20 והנתבע, שאף הוא ביקש וקיבל ארכה, ביום 14.6.20.