פס"ד בשינוי הסדרי שהות וביטולם בגלל אב הסובל מבעיות בתחום הנפשי, אך מאוזן לאור התרופות

השופט ישעיהו שנלר, סג"נ:

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב–יפו (כב' השופטת איריס ארבל-אסל) מיום 29.4.18 (תלה"מ 63902-11-17), אשר הוסיף לסדרי השהות של ילדי הצדדים אצל אביהם, הוא המשיב (להלן, גם: האב), הבת ילידת 23.6.11 (להלן: הבת) והבן יליד 24.2.13 (להלן: הבן) (להלן: הילדים), לינה במוצאי שבת, בסופי השבוע בהם הילדים אצל האב. דהיינו שהסדרי השהות יתקיימו בימי שני ורביעי, כולל לינה, ובסופ"ש לסירוגין החל מתום המסגרות החינוכיות ביום ו' ועד ליום א' בבוקר שאזי ישיב האב את הילדים ישירות אל המסגרות החינוכיות.

עוד קבע בית המשפט כי האב יוסיף להיות במעקב פסיכיאטרי אצל ד"ר ש. ובטיפול תרופתי על פי הוראות הפסיכיאטר המטפל, זאת כאמור בפסק דין שניתן עוד ביום 2.11.15 (להלן: פסק הדין הקודם), וכי למען הסדר הטוב יגיש האב בתוך 3 חודשים ממועד מתן פסק הדין, אישור מד"ר ש. על קיום המעקב הפסיכיאטרי ונטילת התרופות באופן שוטף.

כך גם קבע בית המשפט כי ככל שהצדדים טרם החלו בטיפול משפחתי והדרכה הורית ברווחה, ובהתאם להחלטה מיום 27.3.18 (להלן: ההחלטה על טיפול והדרכה הורית), על ההורים לעשות כן מיידית וכשהעו"ס תגיש בתוך 3 חודשים עדכון אודות התהליך הטיפולי.

בכל הקשור לחלוקת השהות בחופשות ובחגים, אלו יהיו בהתאם להמלצת העו"ס כמפורט בתסקיר מיום 19.3.18 (להלן: התסקיר).

ההליכים, ההחלטות ופסק הדין:

2. בהתאם למפורט בפסק הדין, ההליכים בין הצדדים לעניין משמורת והסדרי שהות מתנהלים עוד מראשית שנת 2014. אין חולק כי האב אובחן בשנת 2011 כסובל מהפרעה ביפולרית והומלץ כי ייטול ליתיום באופן קבוע כטיפול מונע וכאשר הצדדים חלוקים בהתייחס לנפקות האבחנה בהקשר של הסדרי השהות של האב עם הילדים.

משכך, לאורך השנים בהם מתנהלים ההליכים בין הצדדים, נערכו והוגשו חוות דעת מקצועיות וכך אבחונים רבים, הכל נוכח טענותיה של המערערת (להלן, גם: האם) כי האב מהווה סכנה לילדים נוכח מצבו הנפשי.

בית המשפט מציין כי כל הגורמים המקצועיים, קבעו שמדובר באב אוהב, בעל מסוגלות הורית תקינה ואין מניעה שהילדים ילונו אצלו במסגרת הסדרי השהייה.

3. בפסק הדין הקודם, אשר הינו ארוך ומפורט, סקר בית המשפט את ההליכים וחוות הדעת, וכאשר נקבע בו כי האב הוא דמות הורית מטיבה עבור הילדים וטובת הילדים עולה בקנה אחד עם לינתם בביתו במסגרת הסדרי השהות.

משכך נקבע בפסק הדין הקודם כי ד"ר ש. ישמש כפסיכיאטר המטפל של האב וכשהאחרון יימצא תחת מעקב פסיכיאטרי רציף על פי הוראותיו של ד"ר ש. וכי מועדי הפגישות יקבעו על פי שיקולים רפואיים בלבד, כאשר האב ימשיך בטיפול התרופתי על פי ההוראות תוך מילוי ההנחיות. כך גם רשאית האם ליידע את הפסיכיאטר המטפל, אם תבחין בשינוי בכיוון של מאניה או דיפרסיה.

בכפוף למילוי התנאים, נקבע כי הסדרי השהות יתקיימו במתווה של לינה אחת באמצע השבוע ביום ב' עד למחרת וכך גם ביום ה' אחה"צ עד השעה 19:00, ובסופ"ש מתום המסגרות החינוכיות ביום שישי ועד למוצ"ש עת יחזירם האב בשעה 19:00.

4. בהחלטה שניתנה ביום 21.12.16 הורה בית המשפט על הרחבת הסדרי השהיה באופן כי תתווסף לינה גם בימי ד' (להלן: ההחלטה על תוספת לינה) ולאחר שבית המשפט התרשם כי האב הפגין מסוגלות הורית תקינה במהלך הסדרי השהיה כפי שנקבעו בפסק הדין הקודם.

כך גם הסביר בית המשפט כי סבר כי יש מקום להפחית את המפגשים בין ההורים לאור עוצמת הסכסוך, ולכן גם הורה באותה החלטה כי על הצדדים לפנות ליחידת הסיוע על מנת לקבל הפניה למרכז טיפול משפחתי להדרכה הורית וטיפול לילדים.