פס''ד בשאלת פרשנותו של סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה

בפניי שאלה אחת ויחידה והיא פרשנותו של סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 והאם, לאור פירוש זה, פסולים בנו של המנוח א' מ' ואלמנתו המנוחה ל' מ' ז"ל, מלרשת את עיזבון המנוח ר' מ' ז"ל.

רקע עובדתי

1. המנוח ר' מ' ז"ל (להלן: "המנוח") נישא בשנת 1945 למנוחה ל' מ' ז"ל (להלן: "המנוחה" ו/או "האם").
2. מנישואיהם, נולדו למנוחים 6 ילדים, כדלקמן:

י' כ' (להלן: "י'" ו/או "המבקש")

א' מ' (להלן: "א'")

פ' מ' א' (להלן: "פ'")

ג' מ' (להלן: "ג'")

ש' מ' (להלן: "ש'")

המנוח ש' מ' ז"ל, אשר נפטר טרם המנוחים והותיר אחריו שני בנים – ר' א' מ' ות' כ' (להלן: "נכדיו של המנוח" ו/או "הנכדים").

1. ביום X.X.1996, נפטר המנוח.

ההליכים בגין קיום צוואת המנוח וההתנגדות לקיומה

1. ביום 13.2.2005, הגיש י' בקשה לצו קיום צוואתו של המנוח מיום 16.12.1987, שבמסגרתה מוריש המנוח את כל רכושו ל – 5 ילדיו, בחלקים שווים ביניהם, למעט בנו המנוח ש' ז"ל, שנפטר לפניו ואת יורשיו – הדיר מעיזבונו (להלן: "הצוואה").
2. זמן לא רב לאחר מכן, הגישו א' ואימו, בנו ואשתו של המנוח, התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה וטענו כי יש להורות על בטלות הצוואה מחמת אי כשירות לצוות, שכן המנוח לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה; מחמת מעורבות פסולה שלהם בעריכת הצוואה ומחמת השפעה בלתי הוגנת של בני משפחתו, המטפלים בו – על המנוח.
3. על מנת לבחון את כשירותו של המנוח לערוך צוואה, מינה ביהמ"ש מומחה מטעמו, אשר קבע בחוות הדעת שהגיש מיום 24.2.2006, כי המנוח, במועד עריכת הצוואה, לא היה כשיר לערוך צוואה היות ו – "לא ידע את טיבה של הצוואה לא היה מסוגל לחשיבה מורכבת הנדרשת בהתקנת צוואה, לא היה מסוגל לשקול אלטרנטיבות ולהבין את השלכות החלטתו על היורשים הפוטנציאליים" (עמ' 3 לחוות הדעת).
4. לאחר שמיעת הראיות, הוסכם על הצדדים כי הבקשה למתן צו קיום צוואה תימחק וכי הצדדים יפנו להליך גישור – שלא צלח ועל כן, ביום 27.2.2008, מינה ביהמ"ש את עוה"ד גילה אורנשטיין אברומסקי כמנהלת העיזבון.