פס"ד בשאלת ייצוג מי שרוצים למנות לה אפוטרופוס, אופן בחינת בקשה שכזאת מול חשש למאבק ירושה עתידי וכך גם משמעות העדר אפשרות לשמיעת המערערת

השופט קובי ורדי, סג"נ:

1. ערעור על פסק דינו (והחלטותיו) של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו (כבוד השופטת שפרה גליק) מיום 13.8.17, בו נקבע כי יש למנות למערערת אפוטרופוסיות קבועות על גופה ורכושה (המשיבות 3-4 -להלן: "האפוטרופוסיות").

הרקע העובדתי והמחלוקות:

2. כפי שפירט בית המשפט קמא בפסק דינו, המערערת (ילידת 1932) הינה אלמנה שלה שתי בנות (המשיבות 1-2 – להלן: "הבנות").
3. בינואר 2016 נותחה המערערת ורגלה נכרתה וזאת עקב החלטות הרופאים בניגוד לדעתן של הבנות.
4. ביום 31.3.16 הגישו הבנות תובענה להורות על מינוין כאפוטרופוסיות לגופה ולרכושה של המערערת וצירפו חוו"ד של ד"ר פלכטר שהמערערת סובלת מירידה קוגנטיבית ואינה מסוגלת לקבל החלטות הקשורות לגופה ולרכושה ובית המשפט קמא נתן ביום 12.4.16 צו למינוין כאפוטרופוסיות זמניות למשך 6 חודשים והורה על הגשת תסקיר סעד. כן מינה בית המשפט קמא, ביום 14.6.16, את פרופסור פניג כמומחה מטעם בית המשפט למתן חוות דעת לגבי מצבה של המערערת.
5. בעקבות בקשה לביטול האפוטרופסות הזמנית ובקשה למינוי אפוטרופוס ניטרלי, מינה בית המשפט קמא, ביום 6.7.17, את האפוטרופוסיות כאפוטרופוסיות זמניות לגופה ולרכושה של המערערת.
6. הבנות טענו כי הן אוהבות את אימן-המערערת, דואגות לכל צרכיה והן פעלו לפי רצון המערערת שאמרה שהיא מעדיפה למות מאשר יכרתו את רגלה. לטענתן, המערערת סובלת מירידה קוגנטיבית ואינה כשירה לקבלת החלטות הקשורות לגופה ולרכושה והיא מקבלת החלטות שגויות וחסרות אחריות בנוגע לרכושה ולגופה.
7. לטענת הבנות, קיים חשש כי אחיינה של המערערת (להלן: "האחיין") אשר לווה מהמערערת מיליוני ש"ח, שהמערערת נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצדו, ינצל את מצבה, כאשר האחיין השתלט על כספה ובודד אותה מהבנות, נכדיה והאפוטרופוסיות, כך שהמערערת לא יכולה לנהל את ענייניה באופן עצמאי.
8. המערערת טענה כי אינה זקוקה לאפוטרופסות והיא כשירה לחלוטין לנהל את ענייניה באופן עצמאי וטענה לקשר קרוב מאוד ואוהב עם האחיין הדואג לכל מחסורה, כאשר הבנות אינן רוצות בטובתה ומנסות להשתלט על כספה בעודה בחייה.
9. המערערת תמכה את טענותיה בתעודת רופא, פרופ' קוטלר, שמצא את המערערת כשירה לנהל את ענייניה וללא כל לקות נפשית או קוגנטיבית.

פסק דינו של בית משפט קמא:

10. בית המשפט קמא קבע כי בין שתי התעודות הרפואיות של הצדדים הוא מעדיף את התעודה הרפואית של ד"ר פלכטר וכן קבע כי המערערת היא אישה חולנית הסובלת מחוסר התמצאות בזמן ויש לה ירידה קוגנטיבית משמעותית.
11. לגבי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – פרופ' פניג (להלן: "המומחה"), שקבע בחוות דעתו מיום 13.9.16 שאין המערערת זקוקה לאפוטרופוס, קבע בית המשפט קמא כי התברר שסיכום המחלה של המערערת מבית חולים תל-השומר שבו נאמר לגביה שאינה מתמצאת בזמן לא הומצא לו ובדיון שנערך בבית המשפט בו נחקר המומחה על חוות דעתו, חזר בו המומחה ממסקנת חוות דעתו לפיה המערערת כשירה ואינה זקוקה לאופטרופוס.