פס"ד בשאלת חיוב אב במזונות קטינה חרף תביעתו לאי הכרה באבהותו

בעניין הקטינה: ה' ילידת 2018

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה), בתיק תלה"מ 48407-02-22 (להלן: "התובענה קמא") מיום 29.3.22, אשר במסגרתה חויב המבקש כאן במזונותיה הזמניים של הקטינה בסך 1850 ₪ בחודש, חרף מחלוקת שטרם הוכרעה בסוגיית אבהות על הקטינה (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.

רקע וההחלטה קמא

2.המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2018. כעשרה חודשים לפני נישואי הצדדים, נולדה הקטינה לאמה, המשיבה, מטיפולי פוריות שכללו תרומת זרע.

3.המבקש איננו אביה הביולוגי של הקטינה, וכך ציינה אף המשיבה בכתבי טענותיה בתיק זה ובתיק קמא. המבקש נרשם כאביה של הקטינה בלשכת רישום האוכלוסין.

4.במהלך שנת 2021 יחסי הצדדים עלו על שרטון, והצדדים נפרדו בסוף שנת 2021.

5.ביום 21.2.2022 הגישה המשיבה כאן, את התובענה קמא למזונות הקטינה. ביום 22.2.22 הגישה המשיבה בקשה לפסיקת מזונות זמניים בתיק קמא. במסגרת בקשתה טענה, כי הקטינה, כבת ארבע שנים, סובלת ממום מולד ב..., זקוקה לתמיכה, השגחה צמודה ולטיפולים אינטנסיביים.

המשיבה העמידה את צרכי הקטינה (לרבות מדור ואחזקתו) על סך של 5,233 ₪ לחודש, בצירוף דמי טיפול על סך 3,000 ₪ לחודש וכן מחצית הוצאות החינוך והבריאות החריגות, מכח הדין האישי החל על המבקש.

המשיבה טענה כי החלה לעבוד (לראשונה מאז נולדה הקטינה) ביום 1.1.22 כשכירה (במקצוע ....) ושכרה החודשי ברוטו עומד על 14,000 ₪. כן טענה כי המבקש הינו פנסיונר שמשתכר פנסיה חודשית בסך 15,200 ₪ נטו, ובעל הכנסות ממעסיק קודם נוסף וכן הכנסה מדמי שכירות בגין דירה אותה ירש ביחד עם שני אחיו.

לטענת המשיבה, מאז נפרדה מהמבקש לא מתקיימים זמני שהות של המבקש עם הקטינה. הקטינה שוהה במחיצת המשיבה 100% מהזמן וכל נטל גידולה מוטל על כתפיה.

6.בתגובתו קמא מיום 9.3.22 טען המבקש כי המשיבה כפתה עליו בעורמה אבהות על קטינה שאיננה בתו. לטענתו, המשיבה עברה לבדה את טיפולי הפוריות וכלל לא שיתפה אותו כשהרתה, אלא הוא גילה על כך בעקיפין דרך בתו (מנישואיו הקודמים). עוד לטענתו, לאחר לידת הקטינה לא היה שותף בגידולה והיא איננה רואה בו כאביה; בין המבקש לבין הקטינה אין כל קשר לאחר פרידת הצדדים. הכנסות המבקש עומדות על סך של 15,200 ₪ מפנסיה חודשית ואילו הוצאותיו (לרבות תשלום שכר דירה לאחיו, מאחר שמתגורר בדירת אמם המנוחה) עומדות על 17,600 ₪.

כן ציין המבקש בתגובתו קמא, כי במקביל לניהול התובענה קמא, הגיש תביעה בבית משפט קמא, למתן פסק דין הצהרתי כי איננו אביה של הקטינה (תמ"ש 48651-02-22). לכן ביקש במסגרת תגובתו קמא, שלא להידרש לשאלת המזונות, שעה שאין ספק כי הוא אינו אביה הביולוגי של הקטינה ובית המשפט נדרש רק לשאלת הרישום, כדבריו.

לטענתו, בנסיבות דלעיל, וכשאין לדעת מה תהיה העמדה ההלכתית ו/או ההנחיה באשר לעריכת בדיקת סיווג רקמות, פסיקת מזונות עבור קטינה שאיננה בתו היא "גזירה שלא יוכל לעמוד בה"; להערכתו צפוי הליך משפטי ארוך וסבוך בסוגיית אי הכרת אבהותו על הקטינה ובתקופה זו ימצא עצמו חייב לשווא במזונות הקטינה שאיננה בתו.

עוד לטענת המבקש, מצבה הכלכלי של המשיבה הוא טוב, ומספיק לכלכל אותה ואת בתה הקטינה. מדפי החשבון שצירפה המשיבה עולה כי יתרת חשבונה מצוי בזכות והיא משתכרת שכר של 14,000 ₪ ברוטו לחודש, שכר שצפוי לעלות, ובכך מצבה רק ישתפר.

המבקש צירף לבקשתו קמא פסיקה, לפיה יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות. כך הוא מצב הדברים במקרה בו הוגשה תביעה לבירור אבהות ומנגד יש בידי האם (המשיבה) כדי לפרנס את הקטינה, כבמקרה דנן.

בנוסף, התייחס המבקש לגופה של הבקשה וטען כי צרכי הקטינה הועמדו בבקשה קמא על סכום מופרז ומופרך, תוך הסתמכות על רשימת הוצאות שכלל אינה משקפת את צרכי הקטינה בפועל. כל מטרת המשיבה היא למוטט כלכלית את המבקש.

7.ביום 29.3.22 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא (ההדגשות במקור):