פס"ד בשאלת היות חוזה, חוזה למראית עין והתערבות ערכאת הערעור בסעד

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו (כבוד השופט יחזקאל אליהו) מיום 4/12/16 בתמ"ש 10932-07-15.

הרקע העובדתי והמחלוקות

2. מדובר בתובענה שהגישה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה" או "ש'") בה התבקש להצהיר כי הסכם המכר שנחתם ביום 7/9/11 (להלן: "ההסכם") בין המערערים 3-2 (להלן: "ע'") לבין המערער 1 (להלן: "המערער" או "ת'") בקשר לנכס מקרקעין המהווה דירת מגורים ברחוב ... באור יהודה הידוע כ... (להלן: "הנכס") הינו הסכם למראית עין, אשר נועד להתחמק מתשלום חוב ע' לתובעת ולכן דינו להתבטל.

לחלופין התבקש בתובענה להצהיר כי יתרת הזכויות של ע' ו-ת', לאחר סילוק החוב למשיב 2 (להלן: "הבנק") מעוקלות לזכות המשיבה להבטחת תשלום פסק הדין שניתן לטובתה ביום 7/8/14 במסגרת תמ"ש 3590-05-11 (להלן: "התביעה הקודמת"), והיא תהיה זכאית להיפרע מיתרה זו לסילוק חובה הפסוק.

3. מבחינת "הנפשות הפועלות", המשיבה הינה אחותה של ע' ר' אשתו של ע' י' ו-ת' הינו נכדם של ע'.

זכויות ע' בנכס רשומות אצל עמידר, כאשר לטובת הבנק נרשם ביום 26/11/11 משכון על זכויותיו החוזיות של ת' בנכס בקשר להסכם רכישת הזכויות בנכס על ידו מיום 7/9/11, לפיו רכש ת' את זכויות ע' בנכס.

4. בתביעה הקודמת שהוגשה ביום 2/5/11 והומצאה ל-ע' ולהורי ת' ב-04/5/11, הגישה המשיבה כנגד ע' וכן כנגד הוריו של ת', תביעה כספית לחיובם בגין הלוואה שנטלה עבורם המשיבה ושלטובת הבטחת הלוואה זו משכנה את ביתה. משלא עמדו הנתבעים הנ"ל בהחזר ההלוואה ובהתחייבותם לשאת בתשלומי המשכנתא מימש הבנק המלווה את המשכנתא שנרשמה על ביתה של המשיבה כך שנותרה בלי קורת גג כשבית המשפט קיבל את התביעה ונתן פסק דין כספי לטובת המשיבה. יש לציין שפסק הדין בתביעה הקודמת הינו חלוט.

5. בכתב התביעה בבית משפט קמא נטען כי ההסכם שנערך בין ת' ל-ע' ביום 7/9/11 הינו הסכם למראית עין ושעסקת מכר הנכס ל-ת' מ-ע' נועדה להבריח את זכויות ע' בנכס על מנת להונות את המשיבה כנושה של ע' (כאשר נרשם משכון לטובת הבנק על עסקה זו) ולפי סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") דין הסכם זה בטלות וזאת מבלי לפגוע בזכויות הבנק שמימן חלק מתמורת רכישת הזכויות ויכול להיפרע מהנכס.

6. ת' טען בכתב ההגנה שלא מדובר בהסכם למראית עין ובהברחות נכסים אלא בהסכם אמיתי, כשהוא רכש את הנכס ושילם את מלוא התמורה עבור הנכס. ע' טענו בכתב ההגנה שהם מכרו את הדירה ל-ת' על פי הסכם המכר מ-7/9/11 בעסקה כשרה ובתמורה מלאה.

7. הבנק טען בכתב הגנתו שאינו צד לסכסוך בין הצדדים ושהוא נתן ל-ת' הלוואה מובטחת במשכון זכויות הנכס לצורך רכישת הנכס מ-ע', כשאין לו התנגדות למתן צווים לעיקול כספים, לגבי כספים שיוותרו לאחר מכירת הנכס ופרעון הכספים המגיעים לבנק.