פס"ד בשאלה האם יש מקום לכפות אב לקיים קשר עם בתו הביולוגית עמה סירב להיפגש לאחר לידתה

האם יש מקום לכפות אב לקיים קשר עם בתו הביולוגית עמה סירב להיפגש לאחר לידתה?  

לכך אנו נדרשים בערעור שלפנינו על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מ. רום פלאי) מיום 16.4.18, במסגרתו נקבע כי בנסיבות העניין אין מקום לכפות  על המשיב קשר עם  בתו הקטינה.

עיקר הנדרש

1. הצדדים הכירו במהלך עבודתם ב"**"", עת המשיב שימש כפסיכולוג מנחה של המערערת במסגרת לימודי הפסיכולוגיה. השניים ניהלו מערכת יחסים רומנטית משך כשנתיים במהלכה הרתה המערערת למשיב פעמיים. ההיריון הראשון הסתיים בהפלה ומהריונה השני נולדה הקטינה ל' ביום 13.7.13 (להלן: "הקטינה").

במהלך תקופת יחסיהם היה המשיב נשוי לאחרת.

במהלך הריונה של המערערת, החליט המשיב לשקם את נישואיו עם אשתו שהייתה אף היא בהריון מתקדם.  הקשר הזוגי בין הצדדים הסתיים, אפוא, קודם ללידת הקטינה, ומעת לידתה ועד היום, עת הקטינה כבת 5.5, לא נפגש עמה המשיב כלל באופן יזום.

2. בסמוך לאחר לידתה של הקטינה הגישה המערערת תביעה לחיוב המשיב במזונותיה, לקביעת אבהותו של המשיב על הקטינה ולקביעת משמורתה בידיה. ביום 31.3.14 הגיעו ביניהם הצדדים להסכמות שקיבלו את אישור בית המשפט ואף ניתן להן תוקף של פסק דין (להלן- ההסכם).

במסגרת ההסכם נקבע, בין השאר, כי המשיב ישלם לידי המערערת למזונות הקטינה סך של 3,200 ₪ לחודש וזאת עד הגיעה לגיל 9 וממועד זה ועד להגיעה לבגרות יעמוד שיעור המזונות על 2,800 ₪.  כמו כן הוסכם כי המשמורת על הקטינה תהא לאמה, המערערת. לא נקבעו כל הסדרי שהות בין המשיב לקטינה. 

3. ביום 2.3.16 שבה המערערת והגישה לבית המשפט תביעה להגדלת מזונות הקטינה (תמ"ש 3607-03-16) ולקביעת הסדרי שהות עם המשיב (תמ"ש 3654-03-16). בתביעותיה טענה המערערת כי הסכמותיה עם המשיב באשר לשיעור מזונות בהסכם נשענו על סברתה כי המשיב יקיים הסדרי שהות עם הקטינה. נוכח סירובו של המשיב לקיים מפגשים עם הקטינה היא מבקשת מבית המשפט לחייבו לקיים הסדרי שהות עם הקטינה ולהגדיל את שיעור חיובו במזונות הקטינה.

תסקיר רשויות הרווחה מיום 7.9.16