פס"ד בעתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל בעניין השימוע הקבוע לראש הממשלה

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
6389-19
26.9.2019
בפני הרכב השופטים :
1. י' עמית
2. ע' ברון
3. י' וילנר


- נגד -
העותרת:
התנועה למען איכות השלטון בישראל
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד אלון ספיר
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. פרקליט המדינה
3. ראש הממשלה - חה"כ בנימין נתניהו

פסק - דין

 

השופטת י' וילנר:

 

  1. בעתירה זו מבקשת העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל, כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולראש הממשלה לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל הליך השימוע בעל-פה שנקבע לראש הממשלה ואשר קבוע ליום 2.10.2019.

 

  1. טענתה המרכזית של העותרת נסבה על הפרסום בתקשורת לפיו ראש הממשלה הגיש ליועץ המשפטי לממשלה "מסמך טיעונים ריק" לקראת השימוע, ובו נכתב אך כי הוא כופר בכל הטענות נגדו, וזאת ללא נימוקים או התייחסות לראיות שהועברו לפרקליטיו. לטענת העותרת, קיום השימוע בנסיבות אלה אינו עולה בקנה אחד עם הנחיות פרקליט המדינה מספר 14.21 "הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים" (להלן: הנחיות פרקליט המדינה או ההנחיות). בפרט, נטען כי הדבר עומד בניגוד לסעיף 40 להנחיות הקובע כי קיומו של שימוע בעל-פה "מותנה בהגשת טיעוני החשוד בכתב ובזמן סביר לפני כן", וכן בניגוד לסעיף 39 להנחיות הקובע כי "כאשר הטיעונים הכתובים שהוגשו אינם משכנעים על פניהם, לא יתאפשר שימוע בעל-פה".

 

  1. לאחר העיון בעתירה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה. מהעתירה עולה כי היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בכפוף לשימוע (ראו סעיפים 6, 8 ו-10 לעתירה). בהקשר זה אפנה לסעיף 41 להנחיות פרקליט המדינה, הקובע כלהלן:

 

"מצאה רשות התביעה, ביוזמתה ועל פי שיקול דעתה כי יש תועלת בעריכת שימוע בעל פה, תציע אפשרות זו לחשוד או בא כוחו, שינהג בעניין על פי שיקול דעתו".

 

           על פני הדברים, נראה כי סעיף זה אינו כפוף לתנאים המופיעים בסעיפים 40-39 הנזכרים בעתירה, וכי שיקול הדעת הנתון לרשות התביעה הוא רחב ביותר ואינו תלוי בהגשת טיעונים כתובים מצד החשוד. די בכך כדי לדחות את העתירה בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט זה בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.

 

  1. יתרה מכך, אבקש להבהיר כי אף אם סעיפים 40-39 להנחיות פרקליט המדינה חלים במקרה הנדון, הרי שאף הן מותירות שיקול דעת לרשות התביעה בהחלטתה לקיים שימוע בעל-פה לבקשת חשוד.

 

           כך, סעיף 39 להנחיות קובע כלהלן:

 

"ביקש חשוד או בא כוחו להביא טענותיו בשימוע בעל פה, רשות התביעה תאפשר לו זאת אם מצאה לנכון לעשות כן. ככלל, במקרה שבו יש צורך בהגשה מהירה של כתב האישום ומתן שימוע בעל פה לא יאפשר זאת ו/או כאשר הטיעונים הכתובים אינם משכנעים על פניהם, לא יתאפשר שימוע בעל פה" (ההדגשה הוספה, י.ו.).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>