פס"ד בעתירה נגד החלטה בערר של משרד הפנים לבטל אזרחות בשל טעות פקידותית

העותרים 2 ו-3, ילידי שנת 2005 ושנת 2007, נרשמו בשנת 2007 במרשם האוכלוסין כאזרחים ישראלים מלידה. בשנת 2021 ביקש העותר 2 להנפיק לו תעודת זהות ראשונה. אז התברר למשיב כי רישום העותרים 2 ו-3 כאמור, נעשה מחמת טעות בניגוד להוראות החוק ובחוסר סמכות ולפיכך ביום 13.6.2022 נשלחה אליהם הודעה כי רישומם כאזרחים ישראלים "בטל מעיקרו". ערר פנימי שהוגש בעניין הודעה זו נדחה בהחלטה מיום 20.7.2022. כלפי החלטה זו הוגשה העתירה הנדונה.

א.השאלות הטעונות הכרעה

2.חשוב להקדים ולהדגיש, כי אין מחלוקת על כך שבעת רישום העותרים 3-2 כאזרחים ישראלים נמסר מלוא המידע וכי לא נעשה מצדם או מטעמם כל מעשה פסול אשר הוביל לרישומם כאזרחים ישראלים.

אלו הן שלוש השאלות טעונות הכרעה: האחת, האם בנסיבות הנדונות, שלפיהן הטעות בדבר מתן האזרחות בניגוד להוראות החוק ובחוסר סמכות התגלתה בחלוף חמש-עשרה שנה, נדרש הליך יזום לשם ביטול האזרחות; השנייה, מהי תוצאתה של הטעות ברישום העותרים 2 ו-3 כאזרחים, אשר התגלתה בחלוף כחמש-עשרה שנה; השלישית, ההצדקה להצעת המשיב, שלפיה העותרים 2 ו-3 יוכלו לבקש את הסדרת מעמדם מכוח סעיף 6(1) בחוק האזרחות (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (להלן – הוראת השעה משנת 2022), וכי בקשתם תיבחן כאילו טרם מלאו להם 14.

ב.העובדות הדרושות

3.על-פי הנטען ועל-פי מרשם האוכלוסין, משפחת העותרים גרה בכפר ברא (מועצה מקומית בשטח ישראל). העותר 1 (להלן – העותר או האב) הוא אזרח ישראלי שנולד באזור יהודה ושומרון (להלן – האזור) לאם אזרחית ישראלית ילידת ישראל (להלן – הסבתא). בשנת 2003 נישא העותר לתושבת האזור (להלן – האם) ולבני הזוג נולדו שישה ילדים. בשנת 2005 ביקשו האב והאם להסדיר את מעמדה של האם, אך ככל הנראה הבקשה נזנחה. במהלך השנים 2011-2008 החזיקה האם בהיתרי שהיה בישראל לפי תחיקת הביטחון (היתרי מת"ק), אך מאז שנת 2011 לא הוגשה בקשה נוספת להסדרת מעמדה או להתיר את כניסתה לישראל.

העותרים 2 ו-3 (להלן גם – הקטינים) הם שני בניהם הגדולים של העותר ואשתו (האם). העותר 2 נולד בשנת 2005 והעותר 3 נולד בשנת 2007. שניהם נולדו בעיר שכם (באזור), מאחר שעל-פי הנטען, במועדי לידתם לא הייתה לאם אשרת כניסה לישראל. כחודש לאחר לידתם נרשמו שניהם במרשם האוכלוסין באזור. ארבעת ילדיהם הנוספים של העותר ואשתו נולדו בישראל בשנים 2009, 2011, 2013 ו-2019, והם אזרחי ישראל.

4.ביום 29.11.2007 מולאו בלשכת רשות האוכלוסין בפתח תקווה שאלוני רישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 (להלן לפי העניין – השאלונים; חוק מרשם האוכלוסין), בעניין שני הקטינים. במשבצת שנועדה לרישום מקום הלידה נכתב בכל אחד משני השאלונים, היישוב "שכם" והמדינה "יהודה ושומרון". כן נכתב כי המען של הקטינים הוא כאמור, כפר ברא (בישראל), ובמקום המיועד להערות נכתב "האב... אזרח ישראלי". במועד האמור אף נרשמו שני הקטינים במרשם האוכלוסין כאזרחים ישראלים מלידה. על-פי טענת המשיב, הרישום נעשה בידי פקידה במחלקת אשרות בלשכת רשות האוכלוסין בפתח תקווה.

5.ביום 3.8.2021 הגיע העותר עם בנו, העותר 2, אל לשכת המשיבה וביקש להנפיק לו תעודת זהות ראשונה. אז התברר למשיב כי רישום העותרים 2 ו-3 כאזרחי ישראל נעשה בטעות. הודעה על כך נשלחה אל באת-כוח העותרים ביום 13.6.2022, שכך נאמר בה: