פס"ד בעתירה להתרת כניסת מבקרים למתקני הכליאה בימי שבת דרך קבע

השופט ד' מינץ:

           עניינה של העתירה בדרישת העותרים כי תשוב ותותר דרך קבע כניסת מבקרים למתקני כליאה בימי שבת.

הרקע לעתירה

1. עד שנת 2014 אִפשר שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס או המשיב) לבקר כלואים במתקני הכליאה בימי שבת, לצד ביקורים בימי חול, במסגרת פקודת נציבות שב"ס 04.42.00 "סדרי ביקור אצל אסירים" (להלן: פקודת הביקורים). בחודש אוגוסט של אותה שנה הוציא נציב שב"ס (להלן: הנציב) הוראת שעה אשר ביטלה את האפשרות לקיים ביקורים בימי שבת. בהמשך, ביום 28.1.2015 תוקנה פקודת הביקורים, כך שיום שבת נמחק ממצבת ימי ביקורי האסירים.

2. בעקבות ההחלטה להפסיק את הביקורים בשבת ופניות מצד אסירים ובני משפחתם, פנתה עותרת 7 (להלן: האגודה) ביום 8.2.2015 לשב"ס בדרישה כי יחזור בו מההחלטה. ביום 15.2.2015 התקבלה תשובת המשיב, אשר דחה את דרישת האגודה וקבע כי מדובר בהחלטה מידתית ומאוזנת. עוד דחה המשיב את טענות האגודה לפגיעה במשפחות האסירים, כיוון שהאסירים בלבד הם "בעלי העניין" למימוש הזכות לביקורים.

3. ביום 13.7.2015 פנתה האגודה בשנית למשיב, הפעם גם בשמם של עותרים 1-6, אסירים ובני משפחותיהם, בקשר למדיניות הביקורים החדשה. במסגרת פניה זו, לצד טענות עקרוניות, התייחסה האגודה גם לעניינם הפרטני של העותרים, ודרשה מהמשיב לחזור בו מהחלטתו הגורפת שלא לאפשר ביקורים בבתי הסוהר בימי שבת.

4. לאחר תכתובות נוספות בין האגודה לבין המשיב, שלא הביאו לשינוי במדיניות הביקורים החדשה, הוגשה העתירה שלפנינו ביום 3.12.2015.

טענות העותרים

5. העותרים תוקפים את החלטת המשיב לבטל את הביקורים בשבתות וטוענים כי מדיניות הביקורים החדשה פוגעת בזכויותיהם החוקתיות של אסירים, אשר למעט חופש התנועה, שמורות להם גם בין כתלי הכלא. לשיטת העותרים, החלטת המשיב פוגעת בזכותם של האסירים לחיי משפחה ובזכותם לכבוד. בהקשר של הזכות לחיי משפחה, עומדים העותרים על כך שמדיניות המשיב אינה בבחינת פגיעה רק בזכותם של האסירים לחיי משפחה, כי אם גם בעלת השלכות ישירות על משפחותיהם ועל כן משפחות האסירים הן בעלות עניין במדיניות הביקורים של המשיב.

6. באופן ספציפי, טוענים העותרים כי על מנת לממש את הזכות לחיי משפחה אין די בקביעת ימי ביקורים כלשהם, ועל ימי הביקור להתאים למאפייני האוכלוסייה שנזקקת להם ולהיות נגישים לה. בהקשר זה, ביקורים בימי שישי, הנהוגים במרבית מתקני הכליאה, אינם תחליף מספק לביקורים בימי שבת. שכן, רבות ממשפחות האסירים נמנות על השכבות החלשות ביותר באוכלוסייה, שאינן עובדות בשבוע עבודה מקוצר של חמישה ימים בשבוע אלא ממשיכות לעבוד גם בימי שישי. עבור משפחות אלה ביקור ביום חול, אף ביום שישי, משמעו הפסד יום עבודה, ויתור על שכר ובמקרים של היעדרויות חוזרות ונשנות אף עלול להוביל לפיטורים. על כן, עבורן מדיניות הביקורים החדשה של המשיב מרוקנת מתוכן את האפשרות לביקורים ולכל הפחות מובילה לכך שהביקורים ייערכו בתדירות נמוכה יותר.