פס"ד בערעורים של הורים לקטינים העוסק בהפחתת דמי מזונות

השופט נפתלי שילה:

1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה בתלה"מ 26318-03-18 מיום 28.8.19 (כב' השופטת איריס אילוטוביץ' סגל) שקיבל באופן חלקי את תביעת המערער בעמ"ש 12792-10-19 (להלן: האב) להפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות והורה על הפחתת המזונות שעל האב לשלם למשיבה בערעור הנ"ל (להלן: האם), עבור מזונות שלושת ילדיהם הקטינים, מסך של 6,150 ₪ לחודש כפי שנקבע בפסק דין משנת 2013 לסך של 2,250 ₪ לחודש.

2. ביהמ"ש קמא קבע שאירע שינוי נסיבות מהותי בשלושה היבטים: הכנסת האם גדלה באופן משמעותי כך שכיום שני ההורים הם בעלי הכנסה כמעט זהה, זמני השהות של האב עם הקטינים הורחבו באופן משמעותי והשינוי שאירע לאור בע"מ 919/15 פלונית נ' פלוני (19.7.17 – להלן: הלכת 919).

3. ביהמ"ש קמא קבע שכיום יחס כלל ההכנסות של ההורים הוא 52% לאם ו – 48% לאב והקטינים שוהים אצל האם 57% מהזמן ואצל האב 43% מהזמן.

4. ביהמ"ש קמא קבע גם, שתביעת האב להפחתת מזונות הוגשה בתום לב ויש לבצע הפחתה בסכום המזונות לאור הלכת 919.

5. ביהמ"ש ציין כי: "אשר לצורכי הקטינים דהיום, הצדדים לא הציגו כל נתון מגובה אשר ניתן להסיק ממנו מהם אותם צרכים" (סעיף 88 לפסק הדין). לפיכך, ביהמ"ש העריך את צורכי הקטינים בסך של 1,600 ₪ לכל קטין. לאור זאת קבע ביהמ"ש קמא כי: "מאחר שהקטינים שוהים אצל האב 43% מהזמן אזי האב נושא בפועל בסך של 688 ₪ עבור כל קטין והאם ב – 912 ₪. אשר לרכיב המדור, ההפרש בין הצדדים עומד על 900 ₪ לטובת האב" (סעיף 91 לפסק הדין).

6. ביהמ"ש הביא בפסק דינו מודל לחישוב המזונות בהתאם להלכת 919 שבמסגרתו נבחנים בנפרד צורכי הקטינים תלויי השהות ואלו שאינם תלויי שהות. אולם הוא קבע כי: "משעה שהצדדים לא טרחו להביא ראיות בנוגע להוצאות הקטינים בכל פרמטר, נבצר ממני לנסות ליישם את המודל המוצע..." (סעיף 95 לפסה"ד).

7. ביהמ"ש קמא פסק שהאב יישא במזונות כל קטין בסך של 750 ₪ לחודש ובנוסף הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות רפואיות חריגות שפורטו.

8. שני הצדדים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעורים. האב טען בתמצית כי למעשה ביהמ"ש קמא חייב אותו בתשלום של 90% מכלל הוצאות הילדים, דבר שמנוגד לחלוטין להלכת 919 ואילו לוז טענת האם הוא, כי הסכום שנפסק מביא לביטול כמעט מוחלט של חיוב המזונות ומותיר אותה כמעט ללא אמצעי קיום ילדיה, היות שהיא זו שנושאת ברוב רובם של הוצאות הקטינים.