פס"ד בערעורים על החלטת ראש ההוצל"פ

לפניי שני ערעורים על החלטות כבוד הרשמת בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון:

ע"ר 50416-07-18 – ערעור על החלטה מיום 28.06.2018 (להלן: "הערעור הראשון").

ע"ר 59955-10-18 – ערעור על החלטה מיום 04.10.2018 (להלן: "הערעור השני").

הדיון בשני הערעורים התקיים בנפרד, אך משיקולי יעילות והיות ששניהם נסובים סביב שאלות הנוגעות לביצועה של אותה הוראה בפסק דין אשר ניתן ע"י בית משפט זה, תינתן הכרעה בהם במאוחד, תוך התייחסות נפרדת לכל אחד מהם.

1. המערער היה בן זוגה של הגברת ... ז"ל (להלן: "המנוחה") אשר הלכה לבית עולמה ביום x.2010.  מהקשר הזוגי נולד לשניים ילד אחד משותף, מר .... (להלן: "ל.").

2. המשיבים הם שלושת ילדיה הנוספים של המנוחה מבן זוגה הקודם.

3. המערער והמשיבים ניהלו ומנהלים בפני בית משפט זה (הן בפני מותב זה והן בפני המותב הקודם) הליכים רבים ושונים בעניין עיזבון המנוחה, הסדרי הקשר שבין המשיבים ובין אחיהם למחצה ל., זכויות המנוחה ברכוש שנצבר על ידה וע"י המערער בתקופת חייהם המשותפים, זכויות המערער בדירה שהייתה בבעלות המנוחה במועד פטירתה, ושני הערעורים נושא פסק הדין שלפנינו.

4. ביום 30.03.2016 ניתן ע"י המותב הקודם (כב' הנשיאה השופטת אבירה אשקלוני) פסק דין בתביעת המשיבים לסעד הצהרתי במסגרתו נקבע, כי בית מגורים ב... (להלן: "הבית") ורכב שהיה רשום על שם המערער שייכים לו ולמנוחה בחלקים שווים מכוח הלכת השיתוף (להלן: "פסק הדין").

5. בסעיף 69 לפסק הדין נקבע כדלקמן:

"מצאתי להחיל את הלכת השיתוף ביחס לבית מס' .... ב...., ולקבוע כי המנוחה והנתבע הינם בעלי הזכויות בבית  זה בחלקים שווים וכך ביחס לג'יפ מסוג .... מ.ר .... בהינתן  שכלי הרכב  הנ"ל נמכר לאחר פטירת המנוחה בסכום של 225,000 ₪,  יש לנכות  מהתמורה את  פירעון  ההלוואה לחב' הליסינג ומחצית היתרה מהווה את חלקה  של המנוחה".

6. ביום 29.01.2018 פתחו המשיבים בהליכי הוצאה לפועל כנגד המערער לביצוע הוראה זו בפסק הדין בכל הנוגע לחלקם בתמורת מכר הרכב המשותף. גובה החוב במועד פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל עמד על 52,658 ₪, הסכום שלשיטת המשיבים היו זכאים לקבל מידי המערער מתוך יתרת התמורה שהתקבלה ממכירת הרכב לאחר פירעון ההלוואה.