פס"ד בערעורי משפחה בעניין הסדרי שהות ומשמורת קטינה
|
עמ"ש בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
51566-10-20,23041-11-20
18.3.2021 |
|
בפני השופטים: 1. סארי ג'יוסי [אב"ד] 2. חננאל שרעבי 3. חננאל שרעבי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערערת ב-51566-10-20 משיבה ב-23041-11-20: א' ב' |
מערער ב-23041-11-20 משיב ב-51566-10-20: ג' ד' עו"ד איריס צור |
| פסק דין | |
|
|
השופט סארי ג'יוסי [אב"ד]
- שני ערעורים שנדונו במאוחד; עמ"ש 51566-10-20 שהגישה המערערת גב' א' ב' (להלן: "א' ב'") כנגד בן זוגה לשעבר, המשיב מר ג' ד' (להלן: "ג' ד'") וכן ערעור בעמ"ש 23041-11-20 שהגיש ג' ד' כנגד א' ב'.
ערעורה של א' ב' הוא על פסק-דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' ס. הנשיא השופטת שלי איזנברג), מיום 24.8.20 בתיקים מאוחדים – תמ"ש 5986-08-10 ותמ"ש 7193-01-13 (להלן: "פסק הדין"), בגדרו השיגה גם על החלטות ביניים, וכן על פסק-דינו של בית משפט קמא מיום 29.7.18 (להלן: "פסק-קמא הראשון").
ערעורו של ג' ד' הוא על פסק קמא הראשון.
- אציין בקצרה, כי בבית משפט קמא התדיינו הצדדים ביניהם משך שנים, כשבמוקד הסכסוך סוגיית הסדרי השהות והמשמורת של בתם הקטינה ר', ילידת 13.10.09 (להלן: "ר'") וכן מזונותיה. ביום 29.7.18 ניתן פסק-דינו של בית משפט קמא אשר הכריע בתביעת ג' ד' למשמורת משותפת על ר' וכן בתביעת א' ב' למזונותיה של ר'. שני הצדדים לא השלימו עם פסק-הדין בעניין המזונות בעוד שא' ב' לא השלימה גם עם אותו חלק בפסק-הדין שקבע משמורת משותפת על ר', ושניהם ערערו על כך בגדרי עמ"ש 66875-10-18, בו ניתן פסק דיננו מיום 1.7.19 שאלה עיקריו:
א. הדיון מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיכריע מחדש בסוגיית המשמורת, חלוקת זמני השהייה ואופן קיומם. זאת יעשה לאחר שימנה מומחה להערכת מסוכנותו של ג' ד', מכל סוג, לרבות מינית, ככל שקיימת, כלפי ר'. עוד קבענו שם, כי לפני המומחה יוצג מלוא חומר החקירה המשטרתית לרבות הודעות ג' ד' ותמליל חקירת ילדים שנערכה לר' וכן פרוטוקול חקירתו שכנגד של ג' ד' לפני בית משפט קמא, כאשר למומחה יינתנו סמכויות רחבות לרבות ראיון ההורים וביצוע כל בדיקה המתחייבת בהתאם לשיקול דעתו.
ב. אשר לערעורם של הצדדים על המזונות הקבועים שנפסקו, החלטנו, כי לאור החזרת הדיון לפני בית משפט קמא בעניין חלוקת הזמן ההורי וסוגיית המשמורת של ר', כי מן הראוי להכריע בסוגיית המזונות בהתאם לקביעות שיתקבלו בעקבות מינוי המומחה, תוך שציינו, כי בתקופת הביניים, מן הראוי שהמזונות שנפסקו ימשיכו לחול עד להכרעה שתתקבל על ידי בית משפט קמא.
- נפנה כעת לפסק-הדין, ואין חולק כי הוא נטוע בהחלטות ביניים עליהן משיגה א' ב' בגדרי ערעורה. פסק-הדין ניתן על פני מספר שורות, וכך לשונו:
"בהמשך להחלטות שניתנו על ידי ביום 4.6.20 וביום 12.7.20, נוכח העדר שיתוף הפעולה של המשיבה וסיכולה את ההליך המשפטי רואה בה ביהמ"ש כמי שחזרה בה בכל טענותיה כנגד המבקש לרבות טענותיה בערעור.
פסק הדין שניתן ביום 29.7.18 בעינו עומד. הדיון בתביעה תם".
עוד אציין, למען שלמות התמונה, כי משהוחזר התיק לבית משפט קמא, מיד מינה ובמצוות פסק דיננו, מומחה "לביצוע בדיקת הערכת מסוכנות לתובע (להלן: "האב")", כמפורט בהחלטה מיום 2.7.19, אולם בהמשך, נתבקש הוא על ידי ג' ד', להחליף את המומחה באחר ולכך לא התנגדה א' ב'. המומחה הוחלף במכון שלם.
- לא' ב' טענות והשגות רבות על פסק-הדין ועל החלטות הביניים, כך למשל, על חיוב משותף בשכ"ט המומחה וכי היה מקום להשיתו במלואו על ג' ד'; זהות המומחה וכישוריו, כשלדידה, לא היה מקום למנות מכון אלא אדם מסוים לשמש מומחה מטעם בית משפט; וכן שכר מופקע על פי הנטען ובלתי חוקי, אשר נתבקש על ידי אותו מוסד שמונה.
- סבורני כי מן הראוי להתמקד בדיוננו בטענה שמצאתי לקבלה, המפנה לתכלית שלשמה נועד מינוי מומחה עליו הורינו במסגרת פסק-דיננו מיום 1.7.19, וכי התנהלות הצדדים ובפרט זו המתוארת על ידי בית משפט קמא, אינה מובילה לתוצאה המשפטית אליה הגיע בגדרי פסק-הדין, על פיה ההליך בא אל סיומו מבלי שקוימה הוראת בית משפט זה ומבלי שהונחה לפני בית משפט קמא חוות דעת מומחה לבחינת מסוכנותו של ג' ד'.
- אין בידי לקבל תוצאה זו. היא חוטאת לפסק דיננו ולאותה תכלית לשמה נועד המינוי כאשר טובתה של ר' היא העומדת במוקד ההתדיינות והבירור ולא הוריה. התנהלותם של אלה, בהקשר זה, אינה משליכה על נחיצות וחיוניות בירור אותה סוגיה – קיומה או העדרה של מסוכנות מצד ג' ד', על אף נקיפת הזמן הרב. נחיצות הבדיקה עדיין עומדת בעינה, ודורשת גם כיום, עריכת הבירור על ידי מומחה למסוכנות.
כמו כן שאלת קיומה או העדרה של מסוכנות היא שאלה שבמומחיות, ואין במחדליה של א' ב', ככל שהיו, אי שיתוף פעולה מצידה, וסיכול ההליך, אליבא דבית משפט קמא, כדי לייתר את הבדיקה. גם אם נראה בהתנהלותה של א' ב' זניחה של טענותיה כנגד ג' ד', עדיין אין בכך כדי לפטור את בית המשפט מהחובה לברר את סוגיית מסוכנותו של ג' ד' כלפי ר'. מינוי המומחה איננו פועל יוצא של קבלת טענות א' ב' בבית משפט קמא ובכל מקרה אין היא רשאית לוותר על בדיקה כזו, לא במפורש וגם לא במשתמע.
- אפנה לדבריו של כב' המשנה לנשיא, השופט מ. חשין ז"ל ב-בג"ץ 5227-97 מיכל דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה(1) 453, פסקה 13:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|