פס"ד בערעור של גבר בבקשה למחיקת הערת אזהרה שתבטיח זכות מגורים בדירה לגרושתו לכל ימי חייה

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית במשפט לענייני משפחה מיום 20.10.21 (תלה"מ 28236-02-20 מפי כב' סג"נ, השופטת מירה דהן) שדחה את תביעת המערער להורות על מחיקת הערת אזהרה להבטחת זכות המגורים של המשיבה בדירתו לאחר שהצדדים התגרשו וקבע שהמשיבה רשאית להתגורר בדירתו כל ימי חייה או לעזוב את דירתו ולקבל סך של 4,000 ₪ לחודש לכל ימיה.

• רקע עובדתי

   

  1. המערער (להלן גם: האיש) שהוא ישראלי, הכיר את המשיבה (להלן גם: האישה) שהתגוררה בא', בינואר 2011, באמצעות המרשתת. ביום 3.8.11 הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים בא' ואולם האיש חזר לישראל והאישה המשיכה להתגורר בא'.

      

  2. כשהצדדים נישאו היתה האישה גרושה ואם לשני ילדים שאחד מהם קטין, והאיש היה גרוש ואב לשלושה ילדים בגירים. סמוך לפני הנישואין ביקש האיש שהאישה תחתום על הסכם ממון שהכין עורך דין מטעמו ואולם האישה סירבה לחתום עליו וההסכם לא נחתם ולא אושר.

      

  3. האישה טענה שהיא לא הסכימה לעבור ולהתגורר בארץ עם האיש מיד לאחר הנישואין, מאחר שהיא היתה צריכה לעבוד בא' עד שנת 2014 על מנת לקבל ממעסיקתה את הבעלות בדירה שבה היא התגוררה בא', וכן על מנת שהיא תוכל לצבור זכויות בכדי לקבל פנסיה ממקום עבודתה שם. לדבריה, האיש אשר רצה מאוד שהיא תעבור לחיות עמו בישראל באופן מידי, העביר לה לבקשתה בחודש מרץ 2012 סך של 112,000 דולר ארה"ב ובסכום זה היא רכשה את הדירה שהיא התגוררה בה בא' (להלן: הדירה בא').

  4. בחודש מאי 2012, לאחר שהאישה רכשה את הדירה בא', היא עזבה את א' ועברה עם בנה הקטין להתגורר עם האיש בדירתו בד' (להלן: הדירה), תוך שהיא מותירה את ביתה הבגירה בדירה בא'.