פס"ד בערעור של אישה על החלטה לפיה לבן זוגה לשעבר מגיע חלק בדירה הרשומה על שמה

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 10.2.22 (כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין בתלה"מ 22662-03-19) ועל החלטה (פסק דין חלקי בכותרתה) מיום 18.4.12 (כב' השופט אריאל בן ארי ז"ל בתמ"ש 34947-11-09), מכוחם נקבע כי למשיב מגיע 7% מדירת המערערת.

א.רקע עובדתי

1.המערערת (להלן גם: האישה) והמשיב (להלן גם: האיש) קיימו קשר זוגי במשך למעלה משלוש שנים ונולד להם בן ביום 6.9.06.

2.במהלך הקשר הזוגי האיש התגורר יחד עם האישה בדירתה בתל אביב (להלן: הדירה). הדירה נרכשה ע"י האישה עוד בטרם שהכירה את האיש והיא רשומה על שמה בלבד. לצורך רכישת הדירה, נטלה האישה משכנתא.

3.המשיב טען, שמאחר שהאישה לא יכלה לשלם את החזרי המשכנתא החודשיים עקב מצבה הכלכלי הקשה, הוסכם ביניהם שהאיש ישלם את החזרי המשכנתא החודשיים וכן את עלות השיפוצים שבוצעו בבניין שבו נמצאת הדירה ובתמורה הוא ירכוש זכויות בדירה בהתאם לגובה השקעתו היחסית בדירה (להלן: ההסכם).

4.ביום 1.5.07 עזב האיש את הדירה ואולם הוא המשיך לשלם את תשלומי המשכנתא על הדירה עד ליום 31.3.08.

5.בחודש נובמבר 2009 הגיש האיש על בסיס ההסכם תביעה רכושית כנגד האישה שבמסגרתה הוא טען שלאור העובדה שהוא שילם את תשלומי המשכנתא החודשיים במשך כשלוש שנים וכן ביצע תשלומים עבור שיפוץ הבניין, הוא זכאי להירשם כבעל 7.23% מהזכויות בדירה (להלן: התביעה). לטענתו, לאחר שהצדדים נפרדו, הם פנו לגישור והמגשר הפנה אותם ליועצת פיננסית (להלן: היועצת) על מנת שתעריך את חלקו של האיש בדירה. בחודש מאי 2008 היועצת מסרה להם חוות דעת שלפיה חלקו של האיש הוא 7.23% משווי הזכויות בדירה. לדברי האיש, הגישור לא צלח והאישה סירבה להעניק לו את שווי חלקו הנ"ל בדירה ולכן הוא נאלץ להגיש את התביעה. האישה הכחישה בכתב הגנתה את דבר קיומו של ההסכם וטענה שהאיש העביר אליה כספים מאחר שהוא גר בביתה והשתתף בהוצאות אחזקת הבית ומזונות בנם. לדבריה, מעולם לא הוסכם ביניהם שהאיש יקבל זכויות בדירה שהיא נכס חיצוני שנרכש על ידה זמן רב לפני שהצדדים הכירו.

6.מאחר שחוות הדעת של היועצת נערכה במסגרת גישור, לבקשת האישה, הורה ביהמ"ש קמא עוד ביום 14.2.10 על הוצאתה מתיק ביהמ"ש.