פס"ד בערעור של אב לביטול או הפחתה של מזונות בתו שהושמה בפנימייה

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 27.3.22 (כב' השופטת תמר סנונית פורר בתלה"מ 45608-10-21) שדחה את תביעת המערער לביטול או הפחתה של המזונות שעליו לשלם לבתם הקטינה של הצדדים.

א.רקע עובדתי

1.לצדדים בת משותפת ילידת 23.6.11 (להלן: הקטינה).

2.ביום 24.12.17 אישר בית המשפט קמא את הסכמות הצדדים לפיהן המערער (להלן גם: האב) ישלם לידי המשיבה (להלן גם: האם) סך של 1,400 ₪ לחודש למזונות הקטינה. בנוסף הוסכם שהאב ישלם מחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה וכן מחצית מהוצאותיה החינוכיות (להלן: ההסכם).

3.ביום 29.7.21 הקטינה הוכרזה כקטינה נזקקת, היא הושמה בפנימייה החל מחודש ספטמבר 2021 והיא שוהה שם עד היום.

4.לאור מעבר הקטינה להשמה חוץ ביתית, הגיש האב תביעה לביטול או להפחתת המזונות. האב טען שהוא נוסע לבקר את הקטינה בפנימייה, יש לו חובות של כ – 700,000 ₪ והוא מתקיים מקצבת נכות. לטענת האב, כיום צורכי הקטינה הם לכל היותר 300 ₪ לחודש ויש לו הוצאות בגין נסיעות לבקר את הקטינה בפנימייה בסך של 800 ₪ לחודש. לטענתו, הוא נותן לקטינה כסף ומוצרים בסך של כ – 1,000 ₪ לחודש.

5.האם טענה שיש לדחות את תביעה. לטענתה, הקטינה מגיעה אליה כל סוף שבוע שני והיא משלמת עבור כל הוצאותיה לרבות נסיעות, טיולים, ביגוד, הנעלה, תכשירי רחצה ופארם, מזון, חטיפים ואביזרים נוספים. לדבריה, האב עובד באולם אירועים ומשתכר כ – 10,000 ₪ לחודש. לדברי האם, השמת הקטינה בפנימייה לא הפחיתה את הוצאותיה ואף העלתה חלק מהצרכים לאור הצורך בנסיעות ובעקבות התבגרות הקטינה.

6.הצדדים הסכימו שפסק הדין יינתן ללא שמיעת ראיות והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.