פס"ד בערעור על קבלת תביעת אב להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין

השופט נפתלי שילה:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 17.11.19 (תמ"ש 4831-03-16 מפי כב' השופטת ז'יטניצקי רקובר) שקיבל את תביעת המשיב להפחתת מזונותיהם של שני ילדיהם הקטינים של הצדדים, מסך של 13,000 ₪ לחודש לסך של 5,000 ₪ לחודש.

א.         רקע כללי

1. הצדדים נישאו בשנת 2002 ונולדו להם שני ילדים: בן בשנת 2003 ובת בשנת 2007 (להלן: הקטינים).

2. ביום 17.6.10 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין (להלן: ההסכם). בהסכם נקבע שהמשיב (להלן גם: האב) ישלם לידי המערערת (להלן גם: האם) סך של 13,000 ₪ לחודש למזונות הקטינים. בנוסף נקבע שלאחר שהילדים יעברו עם האם לדירה חילופית שתירכש עבור מגוריהם, האב ישלם גם מחצית מהוצאות אחזקת המדור של הדירה החילופית.

3. ביום 2.3.16 הגיש האב תביעה להפחתת מזונות. האב טען שחל שינוי נסיבות מהותי מאז שנחתם ההסכם. לדבריו, במועד חתימת ההסכם הוא היה שותף במשרד תיווך של אביו (להלן גם: העסק) והשתכר 27,000 ₪ נטו לחודש. ברם "לצערו הרב של התובע משרד התיווך קרס כלכלית והחל מחודש מרץ 2013 הפסיק התובע לקבל משכורת עקב חובות גבוהים שצבר העסק והתובע נותר, הלכה למעשה, ללא כל הכנסה" (סעיף 9 לתביעה). האב טען שהחל ממועד זה העבירה לו אמו מידי חודש בחודשו סך של 22,000 ₪ לחודש על מנת לקיים את משפחתו והיא גם שילמה את מזונות הקטינים ואולם, היא הפסיקה לעשות כן ולכן יש להפחית באופן משמעותי את סכום המזונות. האב טען גם, שהוא נישא בשנית ונולד לו בן נוסף ואף נתון זה מהווה שינוי נסיבות מהותי. כמו כן לדבריו, עסק ה---- של אשתו נסגר עקב צו סגירה שהוטל עליו ואף הכנסתה בסך של 4,000 ₪ לחודש תיפסק בקרוב. בנוסף האב טען שצורכי הקטינים פחתו מאז שההסכם נחתם, היות שאז הבת היתה בגן פרטי שעלותו היתה 4,000 ₪ לחודש, לאם היה רכב שכור שעלותו היתה 2,500 ₪ לחודש והאם אף החזיקה מטפלת (אופר) בעלות של כ – 4,000 ₪ לחודש. לפיכך, צורכי הקטינים פחתו בסך של 10,500 ₪ לחודש. כמו כן האב טען שהסדרי השהות שלו עם הקטינים הורחבו באופן משמעותי ומכל הסיבות הנ"ל יש להפחית את דמי המזונות לסך של 5,000 ₪ לחודש בלבד.

4. האם טענה בכתב הגנתה שלא אירע כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות והתביעה הוגשה בחוסר תום לב. לטענתה, אם התובע - שהיא אישה אמידה מאוד - שילמה מאז שנת 2012 את תשלומי המזונות. לדבריה, מעיון בתדפיסי חשבון הבנק של האב שצורפו לתביעתו עולה שהופקדו לחשבונו סכומי עתק בגובה של עשרות אלפי ₪ לחודש ואין יסוד לטענתו שהוא לא משתכר. בנוסף טענה האם, שהיא וויתרה במסגרת ההסכם על זכויות פנסיוניות שהאב צבר בתקופת הנישואין בסכומים משמעותיים ובתמורה הוסכם על מזונות בגובה של 13,000 ₪ לחודש. לדברי האם, האב בוחר לעבוד רק שעות ספורות ביום "ושקוע כל כולו בהימורים באינטרנט בצורה אובססיבית". לטענתה, האב לא מדווח על דמי התיווך שהוא מקבל וממשיך לעבוד עם אביו במשרד התיווך ב---- שנותר פעיל. כמו כן, מתדפיס הכניסות והיציאות מהארץ של המשיב עולה שהוא נסע כמה פעמים בשנה לחו"ל לאחר שנת 2013, שעה שהוא טען שלא היתה לו הכנסה. האם טענה גם שהצדדים חיו ברמת חיים מאוד גבוהה והם ידעו בעת שחתמו על ההסכם שהיא לא תוכל להעסיק יותר מטפלת והבת לא תשלח לגן פרטי כעבור שנה. למרות זאת, הם צפו שלקטינים יהיו צרכים אחרים רבים כגון חוגים ובילויים ולכן הוסכם על גובה המזונות שנקבע בהסכם. האב אף לא עומד בהסדרי השהות שנקבעו בהסכם והוא לא שוהה עמם יותר זמן.

5. ביהמ"ש קמא קיבל את תביעת האב והפחית את המזונות לסך של 5,000 ₪ לחודש וכן קבע שהאב ישלם רק 40% מהוצאות אחזקת המדור בדירה החילופית.

6. האם לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור. האב הגיש אף הוא ערעור על פסק הדין ואולם בסיום הדיון בערעור, הוא קיבל את המלצת ביהמ"ש וחזר בו מהערעור.