פס"ד בערעור על קביעת אב פסיכולוגי

השופט חננאל שרעבי, אב"ד:

1.עסקינן בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 18.6.2021 בתיק תמ"ש 63348-11-20 (להלן: "התיק קמא"). במסגרת פסק הדין קמא (להלן: "פסק הדין") התקבלה תביעת משיבה 1 להורות למשרד הפנים לרשום את א' כאביה הפסיכולוגי של משיבה 3, ולהוסיף לשם משפחתה של משיבה 3 את שם משפחתו של א' (להלן: "פסק הדין"), והכל כפי שיפורט להלן.

יוער כי משיבה 3 היתה קטינה בעת הגשת התובענה קמא ומתן פסק הדין, ועד למועד הדיון בערעור הפכה לבגירה.

רקע

2.משיב 4 (להלן גם: "הגרוש") הוא יהודי, שהתגרש ממשיבה 1 (להלן גם: "האם") ביום 16.2.03, לאחר שנולדו להם שני ילדים משותפים (בשנים 1994 ו- 1999). משיבה 3 (להלן: "הבת") נולדה פחות מ- 300 ימים לאחר שאמה (משיבה 1) התגרשה ממשיב 4.

3.המשיב 2 (להלן: "א' ") הוא בן זוגה של האם מאז גירושיה ממשיב 4. לאחר לידת הבת, נרשם א' כאביה במשרד הפנים, מבלי שניתן פסק דין המורה על רישום כאמור; סעיף 22 לחוק מרשם אוכלוסין, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק המרשם") דורש פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך כדי לרשום אדם כאביו של קטין שנולד לאישה, שהייתה נשואה לאחר בתוך 300 יום שלפני מועד הלידה.

4.מספר שנים לאחר הולדת הבת, הגיש הגרוש תביעה להצהיר כי הוא אביה של הבת. תביעה זו נדחתה על הסף בפסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחפה (כב' השופטת רחל ברגמן) מיום 8.1.2007 (להלן: "פסק הדין הראשון").

פסק הדין הראשון ניתן לאחר שהוגש תסקיר, בו הובעה הדעה כי בדיקת רקמות לבירור סוגיית האבהות עלולה לפגוע קשות בטובת הבת ובמעמדה האישי. בית המשפט קמא קבע שם גם:

* כי הגרוש לא גילה כל ענין בבת מאז לידתה;

*הבת מכירה אב אחד מאז לידתה (א');

*בירור שאלת האבהות הביולוגית עלול להדביק לבת פגם ממזרות, לפגוע בכבודה וכן בגיבוש הזהות העצמית שלה.

5.הגרוש הגיש ערעור על פסק הדין הראשון, אשר נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה. פסק הדין בערעור ניתן ביום 28.1.2008 ובו נדחה הערעור (כב' השופטים שושנה שטמר, יצחק עמית ויעל וילנר, בתיק ע"מ 526/07 – להלן: "הערעור הראשון").

נקבע בפסק הדין בערעור הראשון כי:

*במתח בין האינטרסים השונים והזכויות הלגיטימיות של האב, הציבור והבת, גוברת זכות הבת שטובתה לא תפגע;

* בירור זהות האב הביולוגי עלול להביא לפגיעה בבת (חשש לממזרות);