פס"ד בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה, במסגרתו משיג המערער על הרשעתו בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות

ס. הנשיא, השופטת אסתר הלמן – אב"ד

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה, במסגרתו משיג המערער על הכרעת הדין, בה הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 382 + 380(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכנגד ההחלטה להטיל עליו הוצאות במהלך הדיון במשפטו (החלטה מיום 13/7/17).

2. נגד המערער הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(1) ו – 335(א)(2) לחוק העונשין.

על פי כתב האישום, ביום 10/8/16 סמוך לשעה 20:00, תקף המערער את המתלונן, א.מ. קטין יליד ספטמבר 2000 (להלן: "המתלונן" או "הקטין"). באותו מועד ישב המתלונן יחד עם אחיו הקטן מ.מ וחבר נוסף על ספסל, מול דוכן שווארמה שבבעלות מוחמד חמודה, אחיו של המערער. באותה שעה המערער שהה בדוכן יחד עם שני אחיו – מוחמד וראפת, בשלב מסוים החלו חילופי דברים בין ראפת לבין המתלונן וחברו. עקב חילופי הדברים, דחף ראפת את חברו של המתלונן והחל להכות את המתלונן בכך שנתן לו אגרופים וסטר לו. באותו זמן יצא מוחמד חמודה מדוכן השווארמה כשהוא אוחז בידו סכין ורץ לעבר המתלונן. במקביל הצטרף המערער למוחמד וראפת, והכה את המתלונן בבטנו באמצעות קרש עץ. על פי כתב האישום, במהלך המכות המתוארות לעיל, אחזו המערער וראפת במתלונן והמשיכו להכותו בעוד מוחמד חותך אותו בגבו ובכתפו באמצעות הסכין.

בעקבות מעשיהם של המערער והאחרים, נגרמו למתלונן חתכים בגבו ובכתפו, והוא נזקק לטיפול רפואי.

לאור המתואר לעיל, ייחס כתב האישום למערער, עבירה של פציעה בנסיבות מתמירות, בשל כך שחבר לשני אחיו ובצוותא חדא הם פצעו את המתלונן, כשמוחמד נושא נשק קר.

3. המערער כפר בביצוע העבירה שיוחסה לו ובפני בית המשפט קמא נשמעו ראיות הצדדים. בהכרעת הדין זוכה המערער, מחמת הספק, מביצוע העבירה בה הואשם ותחת זאת הרשיעו בית המשפט קמא, כאמור, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.

בגזר הדין, הושתו על המערער 4 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים, קנס בסך 2,000 ₪ והוא חויב לשלם פיצוי למתלונן בסך 4,000 ₪.

4. המערער לא השלים עם הכרעת הדין, ובפנינו הוא משיג עליה ומבקש לזכותו מכל אשמה.

להשלמת התמונה ייאמר כי ביום 13/7/17 הורה בית המשפט קמא על חיובו של המערער לשאת בהוצאות בסך 1,000 ₪ בשל התנהלותו, כפי שיפורט להלן, וכאמור, גם כנגד החלטה זו הוגש הערעור שבפנינו.