פס"ד בערעור על פסילת ספרי המערער והטלת קנס וכפל מס

ערעור על שומות תשומות ועסקאות שנקבעה למערער לשנות המס 2011 ו- 2012 וכן על החלטת המשיב לפסול את ספרי המערער בשנים אלה ולהטיל עליו קנס וכפל מס.

הרקע לערעור

1. בבעלות המערער עסק בענף הדלק בשם "מקור הברכה". בעקבות חקירה פלילית שניהל המשיב בענף שיווק הדלקים (שכונתה בשם: "צח"מ הילוך חוזר") (להלן: "הפרשה"), במרכזה עמדו הוצאת חשבוניות מס שלא כדין וקיזוזן מבלי שעמדו מאחוריהן עסקאות כלשהן על ידי גורמים שונים, נערכה חקירה למערער וביקורת לספריו. לאחר בדיקת ספרי המערער נמצא כי המערער ניכה מס תשומות כנגד חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין על שם חברת "שוי חברה לאנרגיה ודלק בע"מ" (להלן: "חברת שוי"), חברת "עין כל האושר בע"מ" (להלן: "חברת עין כל האושר") וחברת "אינטרמייל מסחר והשקעות בע"מ" (להלן: "חברת אינטרמייל"); כי הוא לא הוציא חשבונית מס כדין בגין תשלום שהועבר אליו מחברת שוי; וכי ניהל את ספריו בסטייה מהותית מהוראות הדין. בבדיקת חשבון הבנק של המערער גם נמצאו משיכות מזומנים בהיקף של כ-21,000,000 ₪.

2. נוכח האמור, החליט המשיב להוציא למערער שומת תשומות בסך של 3,520,580 ₪ ליום 6.2.14 בגין קיזוז חשבוניות פיקטיביות שהוצאו שלא כדין במהלך השנים 2011 ו- 2012 (על שם חברת שוי וחברת עין כל האושר). כן הוצאה למערער שומת עסקאות בסך של 434,624 ₪ ליום 6.2.14 בגין עסקאות שלא דווחו במלואן בשנת 2012 עם חברת שוי. בנוסף, לשנת 2012 הוטל על המערער כפל מס בסך של 312,352 ₪ ליום 6.2.14 לפי סעיף 50(א1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק") בשל קיזוז חשבוניות פיקטיביות שלא כדין (על שם חברת אינטרמייל). כמו כן, ספריו של המערער לשנים 2011 ו- 2012 נפסלו ובגין הפסילה הוטל עליו גם קנס בסך של 649,885 ₪ נכון ליום 6.2.14. המערער הגיש השגה על החלטת המשיב ביום 26.3.14 וכן השגה מנומקת ביום 15.5.14 אשר נדחו בהחלטת המשיב מיום 30.10.14.

3. המשיב הבהיר את הנסיבות שקדמו למתן החלטתו. כך, במסגרת חקירת הפרשה התגלה כי אדם בשם יוסי סוויסה (להלן: "סוויסה") התבקש בתורו על ידי אדם בשם סימו (שמעון) גבאי וכן על ידי אדם בשם אבי גבאי, להוציא חשבוניות פיקטיביות בתיווכו של אדם נוסף בשם איתן מלכה (להלן: "מלכה"). סוויסה הודה כי הוציא חשבוניות מס פיקטיביות עבור אספקת דלק ללקוחות שונים, חרף העובדה שלא סופק על ידו דלק לאותם לקוחות. בתחילת הדרך, הוציא סוויסה חשבוניות מס על שם חברת בולבוסי הנגב בע"מ (להלן: "חברת בולבוסי הנגב") על אף שחברה זו לא הייתה בבעלותו, ומאוחר יותר הוציא את החשבוניות על שם חברת אינטרמייל, אותה רכש. אז גם הוציא סוויסה חשבוניות מס פיקטיביות עבור חברות נוספות שפרטיהן הועברו אליו אף הן באמצעות מלכה. בשלב מסוים ולאחר שפג תוקפו של אישור ניכוי מס במקור שניתן לחברת אינטרמייל, החל סוויסה לספק חשבוניות מס פיקטיביות בתיווכו של מלכה לחברת שוי ולחברת עין כל האושר שבבעלות אדם בשם יעקב ביטון (להלן: "ביטון") אשר היה מצוי בקשרים עסקיים עם המערער. בחקירתו אצל המשיב, סוויסה הבהיר כי הוצאו חשבוניות מס פיקטיביות ללא שסופקה סחורה על ידו וללא שהועבר אליו תשלום כלשהו.

4. מכל הנסיבות האמורות שוכנע המשיב כי מאחורי 29 חשבוניות המס הפיקטיביות שקוזזו בספרי המערער (4 חשבוניות על שם חברת אינטרמייל; 5 חשבוניות על שם חברת עין כל האושר; ו-20 חשבוניות על שם חברת שוי) לא עמדו כל עסקאות אמיתיות. המדובר בחשבוניות מס שהוצאו שלא כדין על ידי ביטון או על ידי גורמים מטעמו וקוזזו על ידי המערער במטרה להקטין את חיובו במס. לפיכך, הוציא המשיב למערער שומת תשומות בגין קיזוז החשבוניות על שם חברות שוי ועין כל האושר שלא כדין והטיל עליו כפל מס בגין קיזוז החשבוניות על שם חברת אינטרמייל.

5. המשיב טען כי המערער לא סיפק כל הסבר לתהיות הרבות שהתעוררו כתוצאה מהביקורת שנערכה בספריו, כאשר אין חולק כי למערער אין משרדים, אין בבעלותו מכליות המובילות דלק ואין לו עובדים. גם לא נמצאו כל עדויות לאספקת הדלקים - שכן לא הומצאו תעודות משלוח שהעידו על אספקת דלק כפי שרשום בחשבוניות המס על ידי מכליות שסיפקו את הדלק, תאריכי אספקת הדלקים וכיו"ב. גם לא נמצאו תעודות העמסה. המערער גם שמר על זכות השתיקה בחקירותיו אצל המשיב. אף לשיטת המערער לפיה החשבוניות שיקפו עסקאות "אמיתיות", תמורת העסקאות בסך של עשרות מיליוני שקלים שולמה בכסף מזומן בניגוד לדין. בנוסף, המערער לא דיווח על מלוא עסקאותיו והתגלה כי קיבל תשלומים מחברת שוי אשר לא דווחו. הסבריו הכלליים, לפיהם מדובר בהלוואה אישית מביטון שעמו היה גם בקשרים אישיים, גם לא נתמכו בראיות.

6. גם בדיקה כמותית שנערכה על ידי המשיב בספרי המערער לשנים 2011 ו-2012 העלתה כי קיימות אי התאמות מהותיות. כך, מספרי המערער עלה כי הוא דיווח על רכישה של כ- 1,400,000 ליטר סולר פחות מאשר כמות הסולר שנמכרה על ידו. כך גם באשר למכירת ורכישת בנזין, נמצא פער בלתי מוסבר. מספרי המערער עלה כי הוא רכש מספקי הבנזין כ- 400,000 ליטר יותר מאשר כמות הבנזין שמכר בפועל, זאת שעה שלמערער אין מכליות או מקומות לאחסון הסולר והבנזין.

7. מנגד, המערער טען כי החשבוניות שהוצאו לו על שם חברות שוי ועין האושר הינן חשבוניות תקינות אשר הוצאו בגין עסקאות אמיתיות על ידי אדם מורשה מטעם החברה. המערער הבהיר כי ביטון אשר הינו הבעלים ובעל השליטה בחברות, ניהל את עסקיו בצורה לא מסודרת ולא הקפיד לתעד בספריו בזמן אמת את מלוא התמורה שקיבל בגין עסקאותיו, אך אין בכך כדי להוכיח כי לא בוצעו העסקאות. העסקאות המפורטות בחשבוניות המס נשוא הערעור בוצעו במלואן, לרבות תשלום מלוא התמורה כולל מע"מ מצד המערער ואין חולק כי הן גם דווחו למשיב. ביטון עצמו אישר את העסקאות המפורטות בחשבוניות ואת קבלת התשלומים, גם נהגי המשאיות אישרו את הובלת הדלק וגם הלקוחות אישרו את קבלת הדלק. עוד הדגיש המערער כי בסופה של חקירה מקיפה שניהל המשיב הוא לא מצא לנכון להעמיד אותו או את ביטון לדין פלילי.

8. המערער הוסיף כי גם אם אכן הועבר התשלום בגין העסקאות במזומן בניגוד להוראות סעיף 47א לחוק, אין משמעות הדבר כי לא בוצע תשלום ולא התקיימו עסקאות אמת. גם ארבע החשבוניות על שם חברת אינטרמייל שקוזזו על ידו בשנת 2011 שעליהן החליט המשיב להטיל כפל קנס לפי סעיף 50(א1) לחוק, נמסרו לו בגין עסקאות אמת וגם שולמו בגינן תשלומי מע"מ כדין. לטענתו, כאשר ניכה את מס התשומות הגלום בחשבוניות אלו הוא לא ידע אם נפל בהן פגם, ועל כן אין כל עילה לחייבו בכפל מס בגין קיזוז החשבוניות כאמור.