פס"ד בערעור על מחיקת תביעה מחוסר מעש משלא שולמה אגרה

השופט, ד"ר קובי ורדי

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כבוד השופטת, שפרה גליק) מיום 18.11.12 (תמ"ש 41939-04-12) אשר מחק את תביעת המערערת מחוסר מעש משלא שולמה אגרה בהתאם להחלטה מיום 10.10.12.

הרקע והמחלוקת בין הצדדים

2. ביום 29.4.12 הגישה המערערת, אחותו של המנוח ...... (להלן: "המנוח") תביעה כנגד מנהל עזבונו של המנוח – המשיב 1 (להלן: "מנהל העזבון") למתן סעד הצהרתי לפיו היא הבעלים של 5% מהון המניות בחברת ....אשר הוחזקו על-ידי המנוח (להלן: "המניות") וכן שהיא הבעלים של דירה בפרוייקט .... . (להלן: "הדירה") אשר נרכשה לטענתה בנאמנות על-ידי המנוח עבורה.
   המשיבות 2 ו-3 הן ביתו ואלמנתו של המנוח (להלן: "המשיבות").

בגין התביעה הנ"ל שהגישה המערערת, שילמה המערערת אגרה בסך 2,868 ₪, משהכתירה את תביעתה כתביעה למתן סעד הצהרתי.           
ביום 29.4.12 ביקש בית משפט קמא את עמדת מנהל העזבון והיועץ המשפטי לממשלה האם שולמה אגרה מספקת בגין התביעה.

המערערת טענה, כי הסעד המבוקש על-ידה הוא סעד הצהרתי ולא סעד כספי ולכן שילמה אגרה כדין בהתאם לסעיף 2 לתוספת הראשונה לתקנות בתי המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 (להלן: "תקנות האגרות לעניני משפחה").            
מנגד, טענו המשיבים כי מדובר בתביעה לסכום כסף קצוב ולא תביעה למתן סעד הצהרתי, כפי שמבקשת המערערת לטעון, ולכן על המערערת לכמת את תביעתה ולשלם אגרה בשיעור של 1% משווי תביעתה בהתאם לסעיף 1 לתוספת הראשונה בתקנות האגרות לעניני משפחה. 

פסק דינו של בית משפט קמא

3. בית משפט קמא נדרש למחלוקת המשפטית בין הצדדים ולשאלת סיווגה של התביעה, וקבע כי תביעתה של המערערת הינה תביעה לסכום כסף קצוב וכי עליה לשום את תביעתה ולשלם אגרה בשיעור של 1% משווי התביעה, בהתאם לסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות לעניני משפחה.
   לצורך קביעתו זו, בחן בית משפט קמא את הסעדים שנתבעו על-ידי המערערת בכתב תביעתה, האחד, תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא בעלת הדירה בפרויקט ..... והשני, תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא בעלת 5% מהון המניות של חברת ..... וקבע כי המדובר בתביעה כספית, שכן הסעד האמיתי המבוקש הוא סעד כספי שהוגש באצטלה למתן סעד הצהרתי על מנת להשיג פטור מתשלום האגרה כתביעה כספית.

בית משפט קמא הוסיף וקבע כי למעשה המערערת מבקשת לקבל חלק ממשי מנכסי העזבון, והסעד שמבוקש הוא למעשה סעד אופרטיבי טהור במסווה של סעד הצהרתי, וקבלת טענות המערערת מרוקנת מתוכן את עניין תשלום האגרות בגין תביעה כספית.