פס"ד בערעור על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים בטענת המדינה להתנהגות רעה וחמורה

השופטת אספרנצה אלון:

רקע עובדתי

1.ערעור על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: "החוק"), שליד בית משפט השלום בחיפה (בראשות כב' השופט אמיר סלאמה, יו"ר הוועדה, וחברי הוועדה ד"ר אלכס קורת ומר דוד לוקוב) (להלן: "הוועדה") אשר ניתן ביום 2.2.20, בע"נ 7372-08-18 (להלן: "פסק דינה של הוועדה").

2.בפסק דינה של הוועדה התקבל ערעור המשיב (להלן: "החייל" או "המשיב") על החלטת קצין התגמולים שדחה את תביעתו בשל "התנהגות רעה חמורה". נקבע כי לא הוכח כי התנהגות החייל בעת התאונה עלתה כדי "התנהגות רעה חמורה" כמשמעות הביטוי בסעיף 9 לחוק, ומשכך קיבלה הוועדה את הערעור וביטלה את החלטת קצין התגמולים.

3.החייל, יליד שנת 1993, שירת שירות צבאי סדיר מיום 18.1.13 בתפקיד נהג רכבים כבדים בגדוד הובלה צפון.

ביום 13.11.15, בסביבות השעה 2:30 לפנות בוקר, היה החייל מעורב בתאונת דרכים, עת נהג ברכב פרטי, וזאת לאחר שאיבד שליטה על הרכב. הרכב התהפך, פגע במעקה ונעצר בעץ (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה עת שהה החייל בביתו בחופשת מחלה.

4.כתוצאה מהתאונה סבל החייל מפגיעה נשימתית משמעותית. החייל הונשם, הורדם ואושפז במרכז רפואי העמק, היחידה לטיפול נמרץ עד ליום 3.12.15, ולאחר מכן הועבר לאשפוז של מספר ימים במחלקה כירורגית. בהמשך, הועבר החייל לבית החולים בלינסון, שם עבר כריתה חלקית של הריאה הימנית. החייל שוחרר לביתו בתאריך 31.12.15, ובסמוך לאחר מכן שוחרר משירות צבאי.

5.במכתב השחרור הרפואי מהיחידה לטיפול נמרץ כללי, אשר הודפס בתאריך 3.12.15 (להלן: "מכתב השחרור"), נרשם בחלק המיועד לתיאור הבעיה בעת קבלה למחלקה כי "רמת אלכוהול בדם 170" ובמסגרת פירוט האבחנות נרשם ACUTE ALCOHOLIC INTOXICATION. התאונה נחקרה על ידי משטרת ישראל, אך החייל לא הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות.

6.בחודש ינואר 2016 הגיש החייל תביעה להכרת זכות מכוח החוק עקב פגיעתו בתאונה. ביום 4.7.18, בחלוף יותר משנתיים מהגשת התביעה, דחה קצין התגמולים את תביעתו בשל "התנהגות רעה חמורה", בהתאם לסעיף 9 לחוק – נהיגה ברכב ללא ביטוח חובה ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. על החלטה זו הגיש החייל ערעור בפני הוועדה.

פסק דינה של הוועדה

7.הוועדה שמעה את עדות החייל ואמו ועיינה במסמכים הרפואיים ובמסמכים אחרים מתיק המשטרה. הוועדה קבעה כי עדות החייל ואמו אמינים עליה וגרסתם לא נסתרה.

נהיגה ברכב ללא ביטוח חובה

8.הוועדה קבעה כי אמנם נהג החייל ברכב ללא ביטוח חובה, אך הדבר נעשה שלא מתוך ידיעה מצדו. משכך קבעה הוועדה כי בנסיבות אלה אין מדובר ב"התנהגות רעה חמורה". הוועדה ציינה כי הלכה היא, שאין די במעשה או במחדל רשלניים מצד החייל התובע את הזכות, ונדרשת רמה כזאת או אחרת של מודעות ביחס למצב הדברים בכדי לאפשר כניסת המקרה לגדר התנהגות רעה חמורה. נדרש שההתנהגות תהווה סטייה משמעותית מאמות מידה מקובלות, כזאת שדבק בה רבב מוסרי המצדיק שלילת זכאות מכוח החוק, והכל כאשר קיים קשר בין ההתנהגות הרעה החמורה לבין הנכות.

9.הוועדה קבעה כי במקרה דנן לא הוכח שהחייל ידע במועד התאונה שלרכב אין ביטוח חובה, וכי אין די בכך שהחייל מעד ברשלנות בכך שלא בדק ולא דאג שלרכב יהיה ביטוח חובה, כדי להפוך את התנהגותו לרעה חמורה כמשמעות ביטוי זה בסעיף 9 לחוק.