פס"ד בערעור על החלטת הממונה בעניין קביעת צו תשלומים בתקופת הביניים בהליך חדלות פירעון

לפניי בקשת רשות ערעור בהתאם להוראת סעיף 350(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק") על החלטת הממונה על הליכי חדלות פירעון שניתנה ביום  6/10/21 (להלן: "ההחלטה נשוא הערעור") לפיה צו התשלומים בהליך שמנהלת היחידה יעמוד על 500 ₪ ובהליך שמנהל היחיד על הסך של 1200 ₪, מחודש 5/21 ואילך.

הרקע  :

1. ביום 25/5/20 ניתן צו לפתיחת הליכים ליחיד, מר אורן יהודה, בהתאם לבקשתו. בצו פתיחת ההליכים נקבע לו צו תשלומים בסך של 150 ₪ מחודש 6/20 ועד 8/20. מחודש 9/20 ואילך הועמד צו התשלומים על  2700 ₪.
2. ביום 25/5/20 ניתן צו לפתיחת הליכים ליחידה, הגב' נטלי יהודה, בהתאם לבקשתה. בצו לפתיחת הליכים נקבע לה צו תשלומים בסך של 150 ₪ מחודש 6/20 ועד 8/20 . מחודש 9/20 צו התשלומים הועמד על 2700 ₪.
3. ביום 12/8/20 הוגשה בקשה להפחתת צו התשלומים ובהחלטת הממונה מיום 5/10/20 נקבע כי צו התשלומים יופחת לתקופה נוספת ועד 10/20. מחודש 11/20 הועמד צו התשלומים לשני היחידים על הסך של 3400 ₪ בחודש. על החלטה זו הוגשה בקשת ערעור וביום 5/1/21 קבע בית המשפט כי צו התשלומים לשני היחידים ימשיך לעמוד על 150 ₪ בחודש, עד חודש 4/21.
4. ביום 19/4/20 הוגשה בקשה כי צו התשלומים ימשיך לעמוד על 150 ₪ לכל אחד מהיחידים אף לאחר חודש 5/21. בהחלטת הממונה מיום 20/6/21 נדחתה הבקשה.
5. ביום 26/8/21 הוגשה בקשה להפחתת צו התשלומים והעמדתו על הסך של 150 ₪ בחודש. בהחלטת הממונה מיום 6/10/21 נקבע כי צו התשלומים של היחיד יופחת ויעמוד על 1200 ₪ ושל היחידה על 500 ₪, מחודש 5/21.

תמצית טענות הצדדים :

6. המבקשים טוענים כי צו התשלומים שנקבע להם בהחלטת הממונה נשוא הערעור אינו משקף את הכנסותיהם והוצאותיהם כפי שהובאו בפני הממונה בבקשתם האחרונה להפחתת צו התשלומים ולא נלקחו בחשבון נסיבותיהם האישיות.
7. היחיד יליד 1984, היחידה ילידת 1990 ולהם 5 ילדים קטינים הסמוכים על שולחנם ילידי 2012,2015,2016,2019 ו- 2021.

8. המבקשים טוענים כי חודש לאחר קריסת החברה שהקים והפעיל היחיד, בה אף עבדה היחידה, הם התקיימו מדמי אבטלה שקיבלה היחידה בסך של 4510 ₪ וקצבת ילדים בסך של 524 ₪. נטען כי היחיד עשה ככל יכולתו להשתלב במעגל התעסוקה, ללא הצלחה, עד חודש 6/21 אז החל לעבוד בחב' מילניום פתרונות אוויר בשכר של כ- 5000 ₪. בחודש 8/21 התקבל לעבודה בקיבוץ גלעד בשכר של 8554 ₪, ברוטו ולאחר מכן פוטר. בסמוך להגשת בקשת רשות הערעור החל היחיד לעבוד בחב' אדם שלטים בשכר של 8500 ₪, נטו. לגבי היחידה, מחודש 7/21 היא אינה זכאית עוד לדמי אבטלה ולא הצליחה להשתלב במעגל התעסוקה בשל הריון מתקדם.  נטען כי הכנסות התא המשפחתי מבוססות על הכנסת היחיד (8500 ₪), קצבת ילדים (728 ₪) ועזרה משתנה ממשפחה וחברים.