פס"ד בערעור למורשע בקבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה ועוד

ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בנצרת (כב' השופטת לילי יונג גפר) בת"פ 57270-06-16

השופטת אסתר הלמן, ס. נשיא, אב"ד

1. 1. המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וגניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין ונדון לעונשים הכוללים 4 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים וקנס בסך 10,000 ₪.

המערער לא השלים עם הרשעתו והגיש ערעור זה, במסגרתו הוא מבקש לזכותו מכל העבירות בהן הורשע ולחילופין, להתערב בגזר הדין שהושת עליו ולהקל בעונשו.

הרקע

2. 2. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, שימש המערער כסוכן של דואר ישראל (להלן: "המעביד"), המפעיל את סוכנות הדואר במועצה האזורית גלבוע, הממוקמת בקיבוץ תל יוסף (להלן: "סניף הדואר").

על פי כתב האישום, שהוגש כנגד המערער, קיבל המערער במסגרת תפקידו במרמה את כספי המתלוננים, בסך 3,678 ₪, אשר יועדו למעביד, בכך שנטל את הכספים לידיו במקום להעבירם למעביד, ובמקום בו היה צריך לשים חותמת על קבלת הכספים, עשה שימוש בהעתק חותמת קודמת, בה השתמש לקבלת כספים בעבר.

כתב האישום אוחז שלושה אישומים, שעניינם קבלת כספים במרמה בשלוש הזדמנויות -  בתאריכים 27.10.2014, 30.09.2014 ו- 22.09.2014. בכל אחד מן האישומים מתואר, כיצד המתלונן, בתורו, ניגש לסניף הדואר על מנת להסדיר תשלום רישיון רכב, ולאחר ששילם את הסכום הדרוש, הנפיק עבורו המערער חותמת על שובר האגרה, שהייתה למעשה העתק של חותמת אגרת רכב אחר, שהוחתמה על ידי המערער, מוקדם יותר. נטען, כי במעשיו האמורים, קיבל המערער לידיו סכום כולל של 3,678 ₪, אותו גנב מהמעביד, ללא הסכמת בעליו, במרמה ומבלי שרכש בהם זכות בתום לב, בכך שנטל את הכסף לידיו כאשר בשעת הנטילה התכוון לשלול אותו שלילת קבע.

3. 3. מלכתחילה יוחסו למערער עבירות של קבלת דבר במרמה וגניבה בידי עובד, עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, בשלוש הזדמנויות שונות.

המערער כפר בביצוע העבירות. הוא הודה ששימש כסוכן של דואר ישראל והפעיל את סוכנות הדואר בסניף קיבוץ תל יוסף במועדים הרלוונטיים, אולם כפר בטענה כי דואר ישראל הוא מעסיקו. המערער אישר כי היה בחזקת מורשה לקבלת כספים ומסמכים עבור דואר ישראל, בהתאם לחוזה, בו מעוגן, בין היתר, נושא חלוקת הכספים. (בהקשר זה יש לומר כי ביום 12.2.17 במהלך שמיעת הראיות, תוקן כתב האישום בהסכמת המערער, כך שחלף העבירה של גניבה בידי עובד, יוחסה לו עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין).