פס"ד בערעור המדינה על קביעה של הורות משולשת של שני אבות ואם

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 31.12.19 (תמ"ש 1540-12-18 מפי כב' השופט יהורם שקד), שנעתר לתביעת המשיבים וקבע שכל אחד מהמשיבים 1 ו – 2 יהיה אפוטרופוס לילדו של בן זוגו, בנוסף לשני הוריו הביולוגים.   

א.           רקע עובדתי

1. המשיבים 1-2 (להלן: בני הזוג) הם בני זוג מאותו מין שחיים יחדיו משנת 2007 והחליטו להביא ילדים לעולם באמצעות הורות משותפת עם המשיבה 3 (להלן: האם). זרעו של כל אחד מבני הזוג הופרה בביציות שהתקבלו מתורמת ביציות והביציות המופרות הושתלו ברחמה של האם בחו"ל. האם הרתה וביום 9.4.15 נולדו בשעה טובה שני קטינים, כאשר לאחר בדיקה גנטית לבירור אבהות התברר שהמשיב 1 הוא אביו של ילוד אחד (ז') והמשיב 2 הוא אביו של הילוד השני (א') ובהתאם ניתנו פסקי דין לאבהות. האבהות האמורה נרשמה במרשם האוכלוסין ולפיכך לכל אחד מהקטינים יש אב רשום ואם רשומה.

2. ביום 5.12.17 המשיבים הגישו תביעה שבמסגרתה עתרו שיינתן פסק דין שבו יוצהר על הורות משולשת, כך שכל אחד מבני הזוג יירשם כאב נוסף של כל אחד מהקטינים, בנוסף להורים הביולוגיים הרשומים. זאת, בין היתר לאור הסכמי ההורות המשותפת שהם ערכו שבמסגרתם הם הסכימו על הורות משולשת.

3. ביום 18.10.18 דחה בית המשפט קמא את תביעת המשיבים וקבע שעל פי המצב המשפטי בישראל, אין אפשרות להכיר בשלושה הורים. בנוסף נקבע בפסק הדין, כי ככל שההורים מעוניינים להקנות זכויות אפוטרופסות לבן זוגו של ההורה, הרי ש"מדובר בסעד פחות מרחיק לכת ושיהווה פשרה בין עמדת התובעים לבין עמדת המדינה".

4. המשיבים הגישו ערעור על פסק דין זה, ואולם במסגרת הדיון שנערך לפנינו ביום 4.1.21 הודיעו המשיבים שהם חוזרים בהם מהערעור (עמ' 2 שורה 15) וזאת בין היתר לאור פסיקת בית המשפט העליון שקבע שהדין הישראלי לא מכיר בהורות משולשת (בע"מ 3518/18 ב"כ היועמ"ש נ' פלוני (3.2.21 – להלן: בע"מ 3518/18).

5. ביום 2.12.18 הגישו המשיבים תביעה למינוי כל אחד מבני הזוג לאפוטרופוס נוסף לקטין שאינו רשום כילדו. המשיבים טענו שהוספת האפוטרופוס משקפת את הסכמות הצדדים שכל אחד יהיה הורה לילדים ללא קשר למטען הגנטי של הקטין והיא משקפת את המציאות בפועל. בני הזוג מגדלים את הקטינים במשותף ודואגים יחדיו לכל צרכיהם. הקטינים רואים בבני הזוג הורים ומינויו של בן הזוג שאינו ההורה הביולוגי לאפוטרופוס, היא לטובת הקטינים. המשיבים טענו גם, שמינוי אפוטרופוס נוסף נחוץ למשל לצורך הענקת טיפול רפואי לקטינים ולכל פעולה אחרת המסורה בלעדית לאפוטרופוס של הקטין. לדבריהם, הדבר אף יקנה להם תחושת וודאות במסגרת המשפחתית שהם חיים בה.

6. המערער התנגד לעתירת המשיבים מאחר שלטענתו הדין לא מאפשר במקרה דנן מינוי אפוטרופוס נוסף והיעתרות לבקשה אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים. בנוסף טען המערער, שקיומו של הורה פסיכולוגי לקטין לא מצדיקה מינוי אפוטרופוס נוסף.