פס"ד בערעור אשר דחה תביעת פיצוי בגין לשון הרע

ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום (השופטת הבכירה חנה ינון) מיום 26.7.10, בו נדחתה תביעתו של המערער לפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע כנגדו על ידי המשיב.

תמצית העובדות

1.          המערער הוא עו"ד במקצועו, אשר העסיק בביתו עובדת במשק בית (להלן: "העוזרת"). לימים נתגלע סכסוך בין העוזרת לבין המערער ומשפחתו בנוגע לשכר עבודתה והיא  פתחה בהליכים משפטיים כנגד אשת המערער, לטענתה על מנת לתבוע את הזכויות המגיעות לה מעבודתה. לאחר מספר הליכים משפטיים נקבע לבסוף כי יש לשלם לעוזרת פיצוי בסך של כ- 30,000 ₪.

2.          משהתעכב תשלום הפיצוי, שלח בא כוחה של העוזרת, המשיב בענייננו, מכתב דרישה לתשלום למערער, בגין הסכום בו חויבה אשתו לשלם. המערער סבר, כי מכתב זה מכיל השמצות כנגדו והגיש, לפיכך, תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (להלן: "ועדת האתיקה") כנגד המשיב. בתגובה כתב המשיב תשובה לטענות המערער ובו אף תלונה מצידו, לוועדת האתיקה, כנגד המערער (להלן: "התלונה").

ב-20.3.08 פנה אל המערער כתב "הארץ" (להלן: "העיתון") בבקשת תגובה, למסמך האמור שנוסח על ידי המשיב והוגש לוועדת האתיקה. לטענת המערער, המסמך שהיה בידי הכתב היה בנוסח שונה מהנוסח שהוגש על ידי המשיב כתלונה לוועדת האתיקה, ולפיכך יש להסיק כי היה טיוטה מוקדמת. ב-21.3.08 פורסמה בעיתון כתבה אודות המערער, אשר לטענתו הכפישה את שמו, ובה טענות כי הוא מיפר שיטתי של דיני העבודה והאתיקה.

3.          לסברת המערער, המשיב העביר לעיתון את טיוטת מכתב התגובה מטעמו, אשר הוגש ללשכת עורכי הדין ביום 13.3.08,  טרם העברתה לנמען. המשיב מכחיש, כי העביר מסמך, כנטען, לידי העיתון.

4.         בשים-לב לתוכן הכתבה, הגיש המערער ביום 7.9.08 תביעה כנגד המשיב בגין הוצאת לשון הרע.