פס"ד בעניין תחולת סעיף 55 לחוק הירושה בין צדדים בעלי נכות נפשית כאשר לאחר מהם מונה אפוטרופוס

עניינו של פסק הדין שלפניי, הכרעה בשאלה האם הנתבעת היתה ידועתו בציבור של המנוח מ' מ' ז"ל (להלן: "המנוח") בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה").

רקע עובדתי ודיוני:

1. א.המנוח הלך לעולמו ביום 24.1.21 כשהוא בן 67 שנים.

   • בעת פטירתו, לא הותיר אחריו המנוח אישה ו/או ילדים ו/או הורים.

2. התובעת הינה אחותו היחידה של המנוח (להלן גם: "אחות המנוח"), ואילו הנתבעת הינה מי שטוענת להיות ידועתו בציבור של המנוח לעת פטירתו.

3. לאחר פטירת המנוח, הגישה התובעת תובענה למתן צו ירושה לפיה היא היורשת היחידה של המנוח (ת"ע 65586-04-21).

4. ביום 18.8.21 הגישה הנתבעת התנגדות למתן צו ירושה שהגישה התובעת (ת"ע 65591-04-21) ובד בבד תובענה מטעמה למתן צו ירושה לפיה היא זכאית לרשת את מלוא הזכויות בדירת המגורים של המנוח והמטלטלין של המנוח וכן 2/3 מיתר עזבונו כאשר אחות המנוח תירש את יתרת העזבון בהתאם לסעיף 11 (א) (2) לחוק הירושה (ת"ע 65588-04-21).

5. יצוין כי הן המנוח והן הנתבעת סבלו מבעיות בתחום בריאות הנפש ועברו מסכת חיים קשה כפי שיפורט גם בהמשך.

6. בשנת 1980 נורה המנוח בשתי רגליו ע"י שוטר בטעות ובעקבות אירוע זה פיתח פוסטראומה, פחד ורתיעה כלפי המשטרה, והחל מאותה עת טופל במרפאות לבריאות הנפש. מאותה עת אובחן המנוח כסובל מסכיזופרניה פראנואידית ולאחר מכן עבר אשפוזים פסיכיאטריים רבים, כפי שיפורט בהמשך.

7. בשנת 1998 התחתן המנוח עם אשה ולאחר מספר חודשים נפרד מאשתו והתגרש בשנת 2003.