פס"ד בעניין שתי תביעות בין שתי אחיות בנוגע לנכס מקרקעין המצוי בבעלות שתיהן

1. על הפרק שתי תביעות בין שתי אחיות בנוגע לנכס מקרקעין המצוי בבעלות שתיהן , ברחוב x בעיר x.

תביעה ראשונה הוגשה על ידי הגב' x (ולהלן "התובעת", ו/או "הנתבעת שכנגד"  ו/או "x")  לפירוק השיתוף בנכס ודמי שימוש ; תביעה שניה הוגשה על ידי הגב' x (ולהלן: "הנתבעת" ו/או "התובעת שכנגד" ו/או "x") למתן צו הצהרתי וצו עשה לאכיפת הסכם מכר במקרקעין ותשלום כספי בסך של 254,500 ₪.

2. טענות כל צד תפורטנה בשתי התביעות אשר תלויות ועומדות בפניי כאחת.

טענות התובעת (הנתבעת שכנגד)

3. לטענת התובעת, בשנת 2003 בקשה אחותה , כי שני בניה , x ו- x, יתגוררו בדירה בתמורה לתשלום שכר דירה ראוי. התובעת הסכימה לבקשתה מתוך הבנה כי במידת הנדרש מי מבני משפחתה של התובעת יוכלו לעשות שימוש בדירה , בדומה לשימוש שמאפשרת היא לבנה של הנתבעת.

4. אלא שבפועל בניה של הנתבעת מתגוררים בדירה באופן בלעדי תוך תשלום בסך של 4,000 ₪ לחודש, שהוא שיעור נמוך משמעותית מדמי השכירות הראויים לנכס דומה באזור , כך שבפועל היתה הנתבעת מעבירה לתובעת סך של 2,000 ₪ לחודש בגין תשלום דמי השכירות.
5. לטענת התובעת x, בניה של הנתבעת מעולם לא חתמו על הסכם שכירות והנתבעת ובנה אינם מאפשרים לתובעת לעשות כל שימוש בדירה ו/או אף להיכנס אליה.
6. לפיכך ונוכח כך שהנתבעת לא איפשרה לתובעת לעשות שימוש בדירה ואף שילמה דמי שימוש לא בשיעור הראוי (ולמרות שמשך שנים ארוכות הבליגה התובעת על הפגיעה בזכויותיה) שוחחו הצדדים על האפשרות לפרק את השיתוף בדירה.

7. ביום x.x.2014 הלוותה הנתבעת לתובעת סך של 250,000 ₪ (ולהלן :"ההלוואה") ובהתאם לתנאי ההלוואה נקבע כי התובעת תשיב את הסכום ללא הפרשי ריבית והצמדה לא יאוחר מיום x.x.2016 כאשר חלקה של התובעת בנכס ישמש כערובה להלוואה. (נספח 2 לתביעה) .

לטענת התובעת, מאותו מועד –אוגוסט 2014 הפסיקה הנתבעת באופן חד צדדי ובניגוד למוסכם להעביר לתובעת תשלום חודשי בגין דמי השכירות (סך של 2,000 ₪ לחודש) .

8. ביום x.x.2016 העבירה התובעת לנתבעת סך של 200,000 ₪ בהעברה בנקאית , תוך קיזוז סך של 50,000 ₪ בגין השתתפות בדמי השכירות המגיעים לה עבור חלקה במהלך 25 חודשים בהם לא שולמה לידיה דמי שכירות בגין הנכס שבבעלותה).

9. ביום x.x.2016 נשלח מכתבה של הנתבעת הדוחה את דרישת התובעת לפירוק השיתוף מן הטעם שבהתאם להסכם המתנה של אמם של הצדדים ישנו איסור דיספוזיציה בנכס כל עוד האם בחיים . אלא שביום x.x.2017 חתמה אמם של הצדדים בפני נוטריון על ויתור המגבלה שנרשמה לטובתה ואישור לבנותיה לביצוע עסקה בעודה בחיים. על כן- בשלה העת לאשר פירוק שיתוף בנכס ואין כל מניעה לעשות כן לאלתר.