פס"ד בעניין שיקולים בקביעת מסגרת חינוכית לקטין

1. מחלוקת בין ההורים לגבי מוסדות החינוך בהם יתחנכו הקטינים מטעמי מסורת ואמונה דתית.

הקטינים משתייכים לעדה המוסלמית.

מוסדות החינוך בהם מתחנכים נמצאים ביישוב דרוזי.

2. הצדדים הורים לשני קטינים ילידי 2015 ו- 2017.
3. הצדדים מוסלמים נשאו בשנת 2013 ונפרדו בחודש יוני 2019.
4. מחודש 7/19 האם מתגוררת עם הקטינים בדירה שכורה ב********** בעוד האב נותר לגור במקום מגוריהם המשותף ב********.
5. בפסק הדין מיום 21.1.21 ,שניתן בהסכמת הצדדים בתום הדיון, נקבע כי המשמורת על הקטינים בידי האם וזמני שהות עם האב ביום שישי בשעה 15:00 עד ליום שבת בשעה 15:00. האם מסיעה את הקטינים בהלוך והאב מחזירם. חלוקת חגים שווה בתיאום ביניהם.

בנוסף נפסקו מזונותיהם של הקטינים.

6. על המדוכה תביעתו של האב לשינוי מקום מגורים ולימודים של הקטינים.
7. בדיון צומצמה המחלוקת – האב לא התנגד למגוריהם של הקטינים עם אימם במ"מ *********** ,אך עמד על כך שהקטינים יתחנכו בחיפה או בנצרת או ב******** (עמ' 2 ש' 24-27). האב מבקש כי הקטינים לא יתחנכו בבתי דרוזים.
8. עלי איפוא להכריע באשר למוסדות החינוך בהם ילמדו הקטינים.
9. טענות האב בתמצית - האווירה והתרבות במוסדות החינוך הדרוזים במ"מ ************ לא מתאימה לילדיו בהיותם מוסלמים. בבתי הספר אין שיעורי  דת ואין מסגד בתוך הכפר והרמה פחות טובה. האב מבקש להעביר את הקטינים לבתי ספר פרטיים בחיפה, בנצרת או ב***********.
10. טענות האם בתמצית – מדובר ביישוב מעורב, מוסדות החינוך מכילים תלמידים דרוזים ומוסלמים. זכותה כהורה משמורן לקבוע. העו"ס תמכה בעמדתה באשר להתאמת מקום המגורים ומוסדות החינוך לטובת הקטינים וצרכיהם ואין כל פגיעה בקשר עם האב. מוסדות החינוך המוצעים רחוקים ממקום מגוריהם וכרוכים בקימה מוקדמת בבוקר. לגישתה אין ליתן לגיטימציה לטענות שיש בהן כדי להנציח הפרדה בין הקבוצות באוכלוסייה בחברה הישראלית בכלל ובאוכלוסייה הערבית בפרט.

הכרעה

11. המסגרת המשפטית לעניינינו הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית").

על פי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית, קביעות בנוגע לחינוך הילדים הן חלק ממארג ההחלטות אשר ההורים צריכים לקבל ביחד, גם אם הם גרושים. ככל שההורים אינם מסכימים, מעניק סעיף 25 לחוק, לבית המשפט את הסמכות להכריע ביניהם.

12. העיקרון המנחה הוא טובת הקטין, שהינו עקרון על והוא שיכריע, וזאת על פי נסיבותיו.

"טובתו של ילד מהי? התשובה לשאלה זו, היא מכבשונה של תורת החינוך ומצפונותיה של חכמת הנפש, ואף השופט משתדל להגות ולהרהר באלה, בבוא לפניו עניינו של קטין, טובתו ושלומו. אך מצווים אנו, כמי שמעמידים ארץ על פי משפט, למצוא תשובה לשאלותינו וספקותינו, בדברי חקיקה של המחוקק ובהלכות פסיקה של בית משפט זה. המחוקק לא הגדיר, ולא יכול להגדיר, טובת הקטין מהי" (בד"מ 1/81 נגר נ' מגר, פ"ד לח(1) 365).